שנים מועטות לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, מחליטה גרמניה המערבית לפצות את העם היהודי במדינת ישראל על הרכוש שנשדד מקורבנות הנאצים. הסכם השילומים שנחתם משנת 1953 בין גרמניה המערבית לישראל עורר מחלוקת ציבורית קשה, אך הייתה לו השפעה מכרעת על התפתחות המשק הישראלי בכלל, ועל צי הסוחר בפרט.
במסגרת ההסכם הגיעו לישראל אוניות סוחר רבות, שכונו "אוניות השילומים". אוניות אלו היוו את מנוע הצמיחה המרכזי של צי הסוחר בראשית דרכו. מנקודת מבטם של אנשי-הים, הימאים שהפליגו באוניות הללו היו אנשי המעשה – שליחי ההצלחה של הספנות הישראלית המתפתחת. אוניות השילומים ואנשי-הים שהפעילו אותן היו שותפים למהפכה של ממש בספנות הישראל, מהפכה שתרמה לצמיחה כלכלית וביטחונית של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות.
אוניות השילומים ותרומתן לצי הסוחר הישראלי
בין השנים 1954–1964 הצטייד צי הסוחר הישראלי ב־49 אוניות חדשות במסגרת הסכמי השילומים. האוניות כללו אוניות מטען כללי, אוניות צובר, מכליות ואוניות נוסעים, ונמסרו לחברות הספנות שפעלו בארץ באותה תקופה.
- חברת “צים” – 37 אוניות
- חברת “אל־ים” – 8 אוניות
- חברת “עתיד” – 2 אוניות
- חברת “קווי הים התיכון” – 2 אוניות
קרוב ל־20% מכספי השילומים הופנו להזמנת אוניות חדשות עבור צי הסוחר הישראלי. כספים אלו תרמו באופן מכריע להתפתחות הספנות הישראלית ולחיזוק הכלכלה הלאומית.
באמצע שנות השישים מנה צי הסוחר הישראלי כ־90 אוניות, רובן חדישות וכולן תחת דגל ישראלי – תנופה אדירה שסימלה את צמיחתה של מדינת ישראל הצעירה. לצד רכישת האוניות חל גידול משמעותי במספר המועסקים בענף הספנות – הן בים והן בחוף – וכן גדל היקף הסחורות שהגיעו לישראל באמצעות אוניות ישראליות. גם נמלי הארץ עברו תהליך של התייעלות משמעותית, ותפוקתם עלתה הודות לרכישת מנופים, עגורנים ומבדוק צף. במוזיאון הימי הלאומי בחיפה קיימת תצוגה מיוחדת המוקדשת לאוניות השילומים.
המחלוקות סביב רכישת האוניות
חברות הספנות רכשו את אוניות השילומים ממשלת ישראל, שקיבלה אותן מגרמניה ללא תמורה. חברות הספנות שילמו על האוניות באמצעות משכנתאות והלוואות ממשלתיות. עם השנים התעוררו מחלקות בין הממשלה לבין חברת "צים". הנהלת החברה טענה כי מחירן של האוניות גבוה יחסית למחירי אוניות חדשות בשוק העולמי, וכי קשה למצוא תעסוקה לכל האוניות שנרכשו. אחת הפרשות הזכורות מאותה תקופה הייתה התפטרותו של מנה"ל "צים", ד"ר וידרא, על רקע מחלוקות אלו. בדיעבד ניתן לומר כי דווקא הקשיים הללו דחפו את "צים" להתרחב אל השוק הבין-לאומי. החברה פתחה קווים חדשים ברחבי העולם, הרחיבה מאוד את כוח האדם שלה בארץ ובחו"ל. והספנות הישראלית הפכה לשם מוכר בעולם כולו – מעמד שנמשך שנים רבות עד עצם היום הזה (שנת 2022).
ציטוטים מאותה תקופה
"ויכוח היסטורי גדול ניטש בארץ סביב השילומים מגרמניה. בתוך חמש שנים קצרות, בקנה מידה עולמי וישראלי, הפכו "צים" וצי הסוחר לחברת ענק באמצעות תוספת של 49 אוניות חדשות.
היום קל לקבוע שדור מייסדים הזה – על אף הכול – צדק. מתוך חבלי לידה קשים, אי-הבנות, מאבקים, מרירות והאשמות, נולדה ספנות ישראלית.
לבסוף פילסה הספנות את דרכה גם להכרתם של מנהיגי ישראל והייתה לגורם נכבד בכלכלת המדינה ובחייה.
הים כגורם כלכלי ומפרנס, כגורם אסטרטגי, כריאה לנשימה, עלה באיחור ובאיטיות בהכרת הציבור הישראלי. אפשר לקבוע בוודאות, שמלבד אלה שסערת נשמתם ולהט עשייתם לא ידעו גבול, אלפי ימאים אלמונים צירפו עצמם לבוני העתיד הימי הישראלי.
השילומים היו הגורם המרכזי ביותר בפיתוח הספנות העברית. ביצירת חיים ימיים חדשים, היה גם דילוג על אלפי שנות היסטוריה של סבל ותמורות."
רשימת אוניות השילומים
| מספר | שנת בנייה | שם האונייה | סוג האונייה | מס. רישום ישראלי | חברת ספנות | שנת סיום שירות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 1954 | "דגן" | מטען כללי | א/מ 67 | "צים" | 1969 (15) |
| 2 | 1955 | "תפוז" | מטען כללי | א/מ 69 | "צים" | 1969 (14) |
| 3 | 1955 | "יהודה" | מטען כללי | א/מ 70 | "צים" | 1969 (14) |
| 4 | 1955 | "גלילה"(2) | מטען כללי | א/מ 72 | "צים" | 1966 (12) |
| 5 | 1955 | "ישראל" | נוסעים ומטען | א/ק 73 | "צים" | 1966 (11) |
| 6 | 1955 | שומרון" | מטען כללי | א/מ 76 | "צים" | 1972 (17) |
| 7 | 1955 | "אשקלון" | מטען כללי | א/מ 77 | "אופיר" | 1969 (14) |
| 8 | 1955 | "קדמה" (2) | מטען כללי | א/מ 78 | "צים" | 1970 (15) |
| 9 | 1955 | "עתלית" (2) | מטען כללי | א/מ 79 | "צים" | 1968 (13) |
| 10 | 1956 | "ציון" | נוסעים ומטען | א/ק 80 | "צים" | 1966 (10) |
| 11 | 1956 | "חיפה" (2) | מכלית | א/ק 81 | "צים" | 1967 (11) |
| 12 | 1956 | "פלמ'ח" | מטען כללי | א/מ 83 | "עתיד" | 1974 (19) |
| 13 | 1957 | "תאודור הרצל" (2) | נוסעים [&] | א/ק 84 | "צים" | 1969 (12) |
| 14 | 1957 | "הר כרמל" (2) | מטען כללי | א/מ 85 | "אל-ים" | 1973 (16) |
| 15 | 1957 | "הר גלבוע" | מטען כללי צובר | א/מ 86 | "אל-ים" | 1972 (15) |
| 16 | 1957 | "הר כנען" | מטען כללי | א/מ 87 | "אל-ים" | 1972 (15) |
| 17 | 1957 | "ירושלים" (2) | נוסעים | א/ק 89 | "צים" | 1968 (11) |
| 18 | 1957 | "הר תבור" | מטען כללי | א/מ 90 | "אל-ים | 1972 (15) |
| 19 | 1958 | "עכו" (2) | מטען כללי | א/מ 91 | "צים" | 1969 (11) |
| 20 | 1958 | "עמפעל" | מטען כללי | א/מ 88 | "צים" | 1972 (14) |
| 21 | 1958 | "קיסריה" | מטען כללי | א/מ 92 | "צים" | 1970 (12) |
| 22 | 1958 | "לכיש" | מטען כללי | א/מ 93 | "צים" | 1970 (12) |
| 23 | 1958 | "נגבה" (2) | מטען כללי | א/מ 94 | "צים" | 1972 (14) |
| 24 | 1958 | "עתיד" (2) | מטען כללי | א/מ 117 | "עתיד" | 1979 (21) |
| 25 | 1959 | "אשדוד" | מטען כללי | א/מ 95 | "צים" | 1969 (10) |
| 26 | 1959 | "צפת" | מטען כללי | א/מ 96 | "צים" | 1970 (11) |
| 27 | 1959 | "עמל" (2) | מטען כללי | א/מ 118 | "עתיד" | 1972 (13) |
| 28 | 1959 | "פל-ים" | מטען כללי | א/מ 119 | "תרשיש" | 1979 (20) |
| 29 | 1959 | "גלגז" | מכלית גז נוזלי | א/מ … | "צים" | |
| 30 | 1959 | "ירדן" | מטען כללי | א/מ 103 | "צים" | 1979 (20) |
| 31 | 1959 | "כינרת" (2) | מטען כללי | א/מ 104 | "צים" | 1978 (18) |
| 32 | 1960 | "נתניה" | מטען כללי | א/מ 97 | "צים" | 1978 (18) |
| 33 | 1960 | "נהריה" | מטען כללי | א/מ 98 | "צים" | 1976 (16) |
| 34 | 1960 | "דגניה" | מטען כללי | א/מ 99 | "צים" | 1973 (13) |
| 35 | 1960 | "דגן" | מטען כללי | א/מ 100 | "צים" | 1974 (14) |
| 36 | 1960 | "מצדה" [&] | צובר | א/מ 101 | "צים" | 1981 (19) |
| 37 | 1960 | "אלון" | מטען כללי | א/מ 102 | "צים" | 1984 (24) |
| 38 | 1960 | "אילת" (3) | צובר | א/מ 106 | "צים" | 1982 (22) |
| 39 | 1960 | "פביו" | מכלית | א/מ 120 | "צים" | 1974 (14) |
| 40 | 1961 | "טבריה" | מטען כללי | א/מ 105 | "צים" | 1978 (17) |
| 41 | 1961 | "אשל" | מטען כללי | א/מ 107 | "צים" | 1984 (23) |
| 42 | 1961 | "שיקמה" [&] | מטען כללי | א/מ 108 | "צים" | 1981 (20) |
| 43 | 161 | "באר שבע" | מטען כללי | א/מ 121 | "צים" | 1976 (15) |
| 44 | 1961 | "עין גדי" (1) [&] | צובר | א/מ 122 | "צים" | 1983 (*22) |
| 45 | 1961 | "תמנע" | צובר | א/מ 124 | "צים" | 1983 (22) |
| 46 | 1961 | "הר סיני" | צובר | א/מ 126 | אל-ים | 1984 (23) |
| 47 | 1961 | "הר רמון" | קירור מטען כללי | א/מ 127 | אל-ים | 1971 (10) |
| 48 | 1961 | "הר גלעד" | קירור מטען כללי | א/מ 128 | אל-ים | 1971 (10) |
| 49 | 1963 | "תל-אביב" (3) | צובר | א/מ 116 | אל-ים | 1984 (21) |
אוניות הסכם שילומים – צי הסוחר הישראלי 1959
משמעות היסטורית
מן הרשימה עולה כי רוב אוניות השילומים נותרו ברישום ישראלי במשך כ-14 שנים בממוצע בלבד. חלקם נמכרו או הועברו לדגלים זרים.
בדיעבד ניתן לומר שאוניות השילומים תרמו תרומה עצומה לצמיחת של צי הסוחר הישראלי ולפיתוח המדינה בשנותיה הראשונות. עם זאת, צי הסוחר היה גדול ביחס לצורכי המדינה הקטנה, ולכן נאלץ לחפש באופן קבוע שווקים בין-לאומיים כדי לשרוד כללית. אפשר לראות בכך מעין סבסוד עקיף של הובלת סחורות עבור מדינות זרות באמצעות צי הסוחר הישראלי. למרבה הצער, כיום (שנת 2022) כמעט שלא קיים צי סוחר ישראלי משמעותי. מדינת ישראל לא חוקקה לאורך השנים חוקים לשימור צי סוחר מינימלי – מרכיב הנחשב חיוני עבור מדינה מודרנית ומתקדמת.
לסיום
ציטוט: "ביצירה הזאת היוו כספי השילומים ואוניות השילומים את החומר המכריע, שעליו נבנתה הספנות הישראלית. אין חיים חדשים, אין לידה, אלה מתוך משברים וקשיים הקודמים להגשמת רעיון. דם, כסף ואוניות – מזיגה כמעט מיסטית, של טרגדיה לאומית ורגש אשמה – יצרו מעל ומעבר לכל: יש צי סוחר חדש. בכך חשיבותם של השילומים בתולדות הספנות הישראלית."
קיצורים: א/מ – אוניית מנוע, א/ק – אוניית קיטור
מקורות עיקריים: "הכובשים בים נתיבה"- צבי הרמן, "75 שנות ספנות"- ר/ח הלל ירקוני, אתר עמותת ידידי המוזיאון הימי, חוברות "תורן" של חברת "צים".
כתיבה: קצין מכונות ראשי שמעון אוזן, דצמבר 2021, עבור אתר SeamanPhoto
◊ במבט אישי, בשירותי בצים כאיש-ים, הפלגתי על אוניות השילומים – "טבריה" ועל האונייה "אלון". ביוני 2024 פתח המוזיאון הימי הלאומי בחיפה, בחסות חברת צים, אגף חדש העוסק באוניות השילומים והשפעתן על צמיחתו של הצי הסוחר הישראלי. התצוגה היא חלק מתערוכת הקבע המתחדשת של הספנות הישראלית במוזיאון הימי. השתתפתי ביום העיון במוזיאון לפתיחת אגף זה. בסיום, שלחתי מיל תודה למנכ"ל צים אלי גליקמן על תרומתם למוזיאון לשימור היסטורית צי הסוחר הישראלי.
במיל תשובה מנכ"ל "צים" כתב לי: "תודה רבה לך על הדברים, מחמם את הלב לשמוע אותם מפיך. אני מכיר את העניין הרב שלך בהיסטוריה של החברה ושימור הזיכרון ההיסטורי, ויפה לראות שדברים שעליהם כתבת לפני שנים רבות מתגשמים. כל הכבוד! אנו נמשיך לתמוך בכל הגורמים המסייעים להנציח את ההיסטוריה המרתקת של צים והספנות הישראלית".
הדברים שכתבתי בסוף הכתבה שובל של אור ישראלי במוזיאון הימי הלאומי בלונדון – במגזין צים 93
