אוניות השילומים

הסכם השילומים משנת 1953 השנוי במחלוקת בין גרמניה וישראל, הביא אוניות סוחר לישראל המכונות אוניות השילומים, שהיו למנוע הצמיחה הגדול ביותר של צי הסוחר הישראלי. מנקודת ראות אנשי-הים, הימאים שהפליגו בהן היו אנשי המעשה כשליחים להצלחה. אוניות השילומים, אוניות שאנו אנשי-הים הפלגנו עליהן והיינו שותפים למהפכה בספנות בישראל שהביא צמיחה כלכלית וביטחונית על מדינתנו.

אוניות השילומים

במסגרת הסכמי השילומים, צי הסוחר הישראלי הצטייד ב-49 אוניות חדשות בין השנים 1954 – 1964. אוניות השילומים כללו אוניות מטען כללי, אוניות צובר, מכליות ואוניות נוסעים לחברות הספנות שהיו קיימות בארץ. "צים" רכשה 37 אוניות, "אל-ים" רכשה 8 אוניות, "עתיד" רכשה 2 אוניות, "קווי הים התיכון" רכשה 2 אוניות.

חלק ניכר מכספי השילומים, קרוב ל20%, שימש להזמנת אוניות חדשות עבור צי הסוחר. כספי השילומים תרמו באופן מכריע להתפתחותו של צי הסוחר הישראלי ובזה נודעה להם חשיבות רבה בהתפתחות הכלכלה הישראלית.

באמצע שנות השישים מנה צי הסוחר הישראלי 90 אוניות, רובן חדישות וכולן בדגל ישראלי – תנופה פלא אדירה לצי הסוחר הישראלי ולפיתוח כלכלת מדינת ישראל בשנות קיומה הראשונות. (מקור: חוברת "תורן" דפים לבית צים)

לצד רכישת האוניות חל גידול בכמות המועסקים בספנות, בים באוניות ובחוף ובהיקף הסחורות שהגיעו לארץ באוניות ישראליות. גם הנמלים עברו התייעלות משמעותית ותפוקתם גדלה הודות לרכישת מנופים, עגורנים ומבדוק צף. במוזיאון הימי הלאומי בחיפה קימת תצוגה על אוניות השילומים.

חברות הספנות רכשו את אוניות השילומים ממשלת ישראל שקיבלה אותן ללא תמורה מגרמניה. חברות הספנות שילמו על האוניות מכספם באמצעות משכנתאות והלוואות שקיבלו מהממשלה. בסוף התהליך כשהוסיפו עוד אוניות שילומים ל"צים", היו מחלוקות בין צים והממשלה. "צים" טענה שהאוניות יקרות לעומת אוניות חדשות בשוק ושקשה להשיג לכולן עבודה. זכורה התפטרות המנהל כללי של  "צים" דר' וידרא בעניין זה. לאחר המעשה, ניתן להבין שבגלל קשיים אלו חברת "צים" נפתחה מחוסר ברירה לספנות הבין לאומית והתרחבה, נפתחו אופקים חדשים בכל העולם, כח-אדם שלה בים וביבשה בארץ ובעולם התרחב מאוד והספנות הישראלית הפכה לשם דבר בעולם עד עצם היום הזה.

צבי הרמן

ציטוטים מתוך חוברות "תורן" של צים ומתוך ספרו "הכובשים בים נתיבה" של צבי הרמן שהיה מבין מנהלי "צים" :

"ויכוח היסטורי גדול היה נטוש סביב השילומים מגרמניה בארץ. בתוך חמש שנים קצרות, בקנה מידה עולמי, ישראלי, "צים" וצי הסוחר הפכו לחברת ענק בתוספת של 51 אוניות חדשות. היום קל לקבוע שדור מייסדים זה, על-אף הכל – צדק. מתוך חבלי לידה קשים ואי-הבנות מרובות; מתוך מאבקים, מרירות והאשמות, נולדה ספנות ישראלית. לבסוף, פילסה דרכה גם בהכרתם של מנהיגי ישראל, הספנות הייתה לגורם נכבד בכלכלת ובחייה של מדינת ישראל. הים כגורם כלכלי, כזן ומפרנס, כגורם אסטרטגי, כריאה לנשימה, עלה באיחור ובאיטיות נסחבת בהכרת הציבור הישראלי. אפשר לקבוע בוודאות, שמלבד אלה שסערת נשמתם ולהט עשייתם לא ידעו גבול ומלבד אלפי ימאים אלמונים, שצירפו עצמם לבוני העתיד הימי הישראלי, השילומים היו הגורם הנכבד ביותר בפיתוח הספנות העברית. בריאה ראשונית של הספנות, יצירת יש חיים ימיים, הם גם דילוגו על אלפי שנות היסטוריה עשירות סבל ותמורת".

רשימת אוניות השילומים

1. 1954 – א/מ "דגן"- מטען כללי, מספר רישום 67, חברת צים, נמכרה בשנת 1969, בשירות צים (15) שנה.
2. 1955 – א/מ "תפוז" – מטען כללי, מספר רישום 69, צים, נמכרה 1969,(14) שנה.
3. 1955 – א/מ "יהודה" – מטען כללי, רישום  70, צים, נמכרה 1969, בשירות 14 שנה.
4. 1955 – א/מ "גלילה" 2 – מטען כללי, מס. רישום 72, צים, נמכרה, הועברה לדגל 1967, (12)
5. 1955 – א/ק "ישראל" – נוסעים ומטען, רישום  73, צים, נמכרה 1966 (11)
6. 1955 – א/מ "שומרון" – מטען כללי, רישום  76, צים, נמכרה 1972 (17)
7. 1955 – א/מ "אשקלון" – מטען כללי, רישום  77, אופיר / צים, נמכרה 1969 (14)
8. 1955 – א/מ "קדמה" 2 – מטען כללי, רישום 78, צים, הועברה 1970 (15)
9. 1955 – א/מ "עתלית" 2 – מטען כללי, רישום 79, צים, נמכרה 1968 (13)
10. 1956 – א/ק "ציון" – נוסעים ומטען, רישום 80, צים, נמכרה 1966 (10)
11. 1956 – א/ק "חיפה" 2 – מכלית, רישום 81, צים, הועברה 1967 (11)
12. 1956 – א/מ "פלמ'ח" – מטען כללי, רישום 83, עתיד, נמכרה 1974 (19)
13. 1957 – א/ק "תאודור הרצל" 2 – נוסעים, רישום  84, צים, נמכרה 1969 (12)^[&]
14. 1957 – א/מ "הר כרמל" 2 – מטען כללי, רישום  85, אל-ים, נמחקה ר. 1973 (16)
15. 1957 – א/מ "הר גלבוע" – מטען כללי / צובר, רישום 86, אל-ים, נמחקה ר. 1972 (15)
16. 1957 – א/מ "הר כנען" – מטען כללי, רישום 87, אל-ים, נמחקה ר. 1972 (15)
17. 1957 – א/ק "ירושלים" 2 – נוסעים, רישום  89, צים, נמכרה 1968 (11)
18. 1957 – א/מ "הר תבור" – מטען כללי, רישום 90, אל-ים, נמחקה 1972 (15)
19. 1958 – א/מ "עכו" 2 – מטען כללי, רישום  91, צים, נמכרה 1969 (11)
20. 1958 – א/מ "עמפעל" – מטען כללי, רישום  88, צים, נמכרה 1972 (14)
21. 1958 – א/מ "קיסריה" – מטען כללי, רישום  92, צים, הועברה 1970 (12)
22. 1958 – א/מ "לכיש" מטען כללי, רישום  93, צים, הועברה 1970 (12)
23. 1958 – א/מ "נגבה" 2 – מטען כללי, רישום  94, צים, נמכרה 1972 (14)
24. 1958 – א/מ "עתיד" 2 – מטען כללי, רישום 117, עתיד, נמכרה 1979 (21)
25. 1959 – א/מ "אשדוד" – מטען כללי, רישום  95, צים, נמכרה 1969 (10)
26. 1959 – א/מ "צפת" – מטען כללי, רישום  96, צים, נמכרה 1970 (11)
27. 1959 – א/מ "עמל" 2 – מטען כללי, רישום 118, עתיד, נמכרה 1972 (13)
28. 1959 – א/מ "פל-ים" – מטען כללי, רישום 119, תרשיש, נמכרה 1979 (20)
29. 1959 – א/מ "גלגז" – מכלית גז נוזלי, רישום … צים, …
30. 1959 – א/מ "ירדן" – מטען כללי, רישום 103, צים, נמכרה 1979 (20)
31. 1959 – א/מ "כינרת" 2 – מטען כללי, רישום 104, צים, נמכרה 1978 (18)
32. 1960 – א/מ "נתניה" – מטען כללי, רישום 97, צים, נמכרה 1978 (18)
33. 1960 – א/מ "נהריה"  – מטען כללי, רישום  98, צים, הועבר 1976 (16)
34. 1960 – א/מ "דגניה" – מטען כללי, רישום  99, צים, נמכרה 1973 (13)
35. 1960 – א/מ "גדרה" – מטען כללי, רישום  100, צים, נמכרה 1974 (14)
36. 1960 – א/מ "מצדה" – צובר, רישום 101, צים, טבעה 8 למרס 1981, 24 (21)
37. 1960 – א/מ "אלון" – מטען כללי, רישום 102, צים, נגרטה 1984 (24)
38. 1960 – א/מ "אילת" 3 – צובר, רישום  106, צים, נגרטה 1982 (22)
39. 1960 – א/מ "פביו" – מכלית, רישום 120, צים, נמכרה 1974 (14)
40. 1961 – א/מ "טבריה" – מטען כללי, רישום  105, צים, נמכרה 1978 (17)
41. 1961 – א/מ "אשל" – מטען כללי, רישום 107, צים, נגרטה 1984 (23)
42. 1961 – א/מ "שיקמה" – מטען כללי, רישום 108, צים, טבעה במאי 1981 (20)
43. 1961 – א/מ "באר שבע" – מטען כללי, רישום  121, צים, הועברה 1976 (15)
44. 1961 – א/מ "עין גדי" – צובר, רישום  122, צים, נגרטה 1983 (*22)
45. 1961 – א/מ "תמנע" – צובר, רישום  124, צים, נמכרה 1983 (22)
46. 1961 – א/מ "הר סיני" – צובר, רישום 126, אל-ים, נגרטה 1984 (23)
47. 1961 – א/מ "הר רמון" – מטען כללי/קירור, רישום 127, אל-ים, הועבר 1971 (10)
48. 1961 – א/מ "הר גלעד" – מטען כללי/קירו, רישום 128, אל-ים, נמכרה 1971 (10)
49. 1963 -א/מ "תל-אביב" 3 – צובר, רישום  116, אל-ים, הועברה 1984 (21)

צי הסוחר הישראלי 1959

על פי רשימת אוניות השילומים זו ניתן לראות שרוב האוניות נשמרו ברישום ישראלי בממוצע כ-14 שנה בלבד, חלקן נמכרו או הועברו מהרישום הישראלי ופעלו תחת דגל זר. כלומר, בדיעבד אפשר לומר שאוניות השילומים גרמו לצמיחת צי הסוחר הישראלי אשר תרם מהרבה בחינות לפיתוח של המדינה רק בשנותיה הראשונות. צי הסוחר היה גדול מהצרכים של המדינה הקטנה ובאופן תמידי חיפש שווקים מבחוץ כדי להמשיך להתקיים. מדינת ישראל כאילו סבסדה הובלות סחורות של מדינות זרות על ידי אוניות השילומים. לבסוף, עצוב לדעת שכיום כמעט ולא קיים צי סוחר ישראלי, המדינה לא חוקקו חוקים מתאימים כדי לשמור על צי סוחר מינימלי הנדרש למדינה מתקדמת.

לסיום

ביצירה הזאת היוו כספי השילומים ואוניות השילומים את החומר המכריע, אתו ועליו נבנתה הספנות הישראלית. אין חיים חדשים, אין לידה, אלה מתוך משברים וקשיים הקודמים להגשמת רעיון. דם, כסף, אוניות. מזיגה זאת, המיסטית כמעט, אם מותר לומר כך, של טרגדיה לאומית ושל רגש אשמה, יצרו מעל ומעבר לכל – יש צי סוחר חדש. ובכך חשיבותם של השילומים בתולדות הספנות הישראלית.

א/מ = אוניית מנוע, א/ק = אוניית קיטור

מקורות עיקריים: הספר "הכובשים בים נתיבה", צבי הרמן, הספר "75 שנות ספנות", ר/ח הלל ירקוני, אתר עמותת ידידי המוזיאון הימי.

   אלבום אוניות השילומים במדיה החברתית