הסכם השילומים משנת 1953 השנוי במחלוקת בין גרמניה וישראל, הביא אוניות לישראל המכונות אוניות השילומים, שהיו למנוע הצמיחה הגדול ביותר של צי הסוחר הישראלי. מנקודת ראות אנשי-הים, הם היו אנשי המעשה כשליחים להצלחה. אוניות השילומים, אוניות שאנו אנשי ההפלגנו עליהן והיינו שותפים למהפכה הספנות בישראל שהביא צמיחה כלכלית וביטחונית על מדינתנו.
אוניות השילומים
חלק ניכר מכספי השילומים, קרוב ל20%, שימש להזמנת אוניות חדשות עבור צי הסוחר. כספי השילומים תרמו באופן מכריע להתפתחותו של צי הסוחר הישראלי ובזה נודעה להם חשיבות רבה בהתפתחות הכלכלה הישראלית.
לצד רכישת האוניות חל גידול בכמות המועסקים בספנות, בים ב8אוניות ובחוף ובהיקף הסחורות שהגיעו לארץ באוניות ישראליות. גם הנמלים עברו התייעלות משמעותית ותפוקתם גדלה הודות לרכישת מנופים, עגורנים ומבדוק צף. במוזיאון הימי הלאומי בחיפה קימת תצוגה על אוניות השילומים.
חברות הספנות רכשו את אוניות השילומים ממשלת ישראל שקיבלה אותן מגרמניה. חברות הספנות שילמו על האוניות מכספם באמצעות משכנתאות והלוואות שקיבלו מהממשלה. בסוף התהליך כשהוסיפו עוד אוניות שילומים לצים, היו מחלוקות בין צים והממשלה. צים טענה שהאוניות יקרות לעומת אוניות חדשות בשוק ושקשה להשיג לכולן עבודה. זכורה התפטרות מנהל כללי של צים דר' וידרא בעניין זה. לאחר המעשה, ניתן להבין שבגלל קשיים אלו חברת צים נפתחה מחוסר ברירה לספנות הבין לאומית והתרחבה, נפתחו אופקים חדשים בכל העולם, כח-אדם שלה התרחב בעולם והספנות הישראלית הפכה לשם דבר בעולם עד עצם היום הזה.
צבי הרמן
ציטוטים מתוך חוברות "תורן" של צים ומתוך ספרו של צבי הרמן "הכובשים בים נתיבה":
ויכוח "היסטורי" גדול היה נטוש סביב השילומים מגרמניה בארץ. בתוך חמש שנים קצרות, בקנה מידה עולמי, ישראלי, "צים" וצי הסוחר הפכו לחברת ענק בתוספת של 51 אוניות חדשות.
היום קל לקבוע שדור מייסדים זה, על-אף הכל – צדק. מתוך חבלי לידה קשים ואי-הבנות מרובות; מתוך מאבקים, מרירות והאשמות, נולדה ספנות ישראלית. לבסוף, פילסה דרכה גם בהכרתם של מנהיגי ישראל, הספנות הייתה לגורם נכבד בכלכלת ובחייה של מדינת ישראל. הים כגורם כלכלי, כזן ומפרנס, כגורם אסטרטגי, כריאה לנשימה, עלה באיחור ובאיטיות נסחבת בהכרת הציבור הישראלי. אפשר לקבוע בוודאות, שמלבד אלה שסערת נשמתם ולהט עשייתם לא ידעו גבול ומלבד אלפי ימאים אלמונים, שצירפו עצמם לבוני העתיד הימי הישראלי, השילומים היו הגורם הנכבד ביותר בפיתוח הספנות העברית. בריאה ראשונית של הספנות, יצירת יש חיים ימיים, הם גם דילוגו על אלפי שנות היסטוריה עשירות סבל ותמורת.
רשימת אוניות השילומים
- 1954 – א/מ "דגן"- אוניית מטען כללי, מספר רישום 67, חברת צים, נמכרה בשנת 1969, בשירות צים 15 שנה.
- 1955 – א/מ "תפוז" – מטען כללי, מס. רישום 69, חברת צים, נמכרה 1969, בשירות צים (14) שנה.
- 1955 – א/מ "יהודה" – מטען כללי, רישום 70, צים, נמכרה 1969, בשירות 14 שנה.
- 1955 – א/מ "גלילה" 2 – מטען כללי, מס. רישום 72, צים, נמכרה, הועברה לדגל 1967, (12)
- 1955 – א/ק "ישראל" – נוסעים ומטען, רישום 73, צים, נמכרה 1966 (11)
- 1955 – א/מ "שומרון" – מטען כללי, רישום 76, צים, נמכרה 1972 (17)
- 1955 – א/מ "אשקלון" – מטען כללי, רישום 77, אופיר / צים, נמכרה 1969 (14)
- 1955 – א/מ "קדמה" 2 – מטען כללי, רישום 78, צים, הועברה 1970 (15)
- 1955 – א/מ "עתלית" 2 – מטען כללי, רישום 79, צים, נמכרה 1968 (13)
- 1956 – א/ק "ציון" – נוסעים ומטען, רישום 80, צים, נמכרה 1966 (10)
- 1956 – א/ק "חיפה" 2 – מיכלית, רישום 81, צים, הועברה 1967 (11)
- 1956 – א/מ "פלמ'ח" – מטען כללי, רישום 83, עתיד, נמכרה 1974 (19)
- 1957 – א/ק "תאודור הרצל" 2 – נוסעים, רישום 84, צים, נמכרה 1969 (12)
- 1957 – א/מ "הר כרמל" 2 – מטען כללי, רישום 85, אל-ים, נמחקה ר. 1973 (16)
- 1957 – א/מ "הר גלבוע" – מטען כללי / צובר, רישום 86, אל-ים, נמחקה ר. 1972 (15)
- 1957 – א/מ "הר כנען" – מטען כללי, רישום 87, אל-ים, נמחקה ר. 1972 (15)
- 1957 – א/ק "ירושלים" 2 – נוסעים, רישום 89, צים, נמכרה 1968 (11)
- 1957 – א/מ "הר תבור" – מטען כללי, רישום 90, אל-ים, נמחקה 1972 (15)
- 1958 – א/מ "עכו" 2 – מטען כללי, רישום 91, צים, נמכרה 1969 (11)
- 1958 – א/מ "עמפעל" – מטען כללי, רישום 88, צים, נמכרה 1972 (14)
- 1958 – א/מ "קיסריה" – מטען כללי, רישום 92, צים, הועברה 1970 (12)
- 1958 – א/מ "לכיש" מטען כללי, רישום 93, צים, הועברה 1970 (12)
- 1958 – א/מ "נגבה" 2 – מטען כללי, רישום 94, צים, נמכרה 1972 (14)
- 1958 – א/מ "עתיד" 2 – מטען כללי, רישום 117, עתיד, נמכרה 1979 (21)
- 1959 – א/מ "אשדוד" – מטען כללי, רישום 95, צים, נמכרה 1969 (10)
- 1959 – א/מ "צפת" – מטען כללי, רישום 96, צים, נמכרה 1970 (11)
- 1959 – א/מ "עמל" 2 – מטען כללי, רישום 118, עתיד, נמכרה 1972 (13)
- 1959 – א/מ "פל-ים" – מטען כללי, רישום 119, תרשיש, נמכרה 1979 (20)
- 1959 – "GALGAS" – מיכלית גז נוזלי, (צים) ——?
- 1960 – א/מ "נתניה" – מטען כללי, רישום 97, צים, נמכרה 1978 (18)
- 1960 – א/מ "נהריה" – מטען כללי, רישום 98, צים, הועבר 1976 (16)
- 1960 – א/מ "דגניה" – מטען כללי, רישום 99, צים, נמכרה 1973 (13)
- 1960 – א/מ "גדרה" – מטען כללי, רישום 100, צים, נמכרה 1974 (14)
- 1960 – א/מ "מצדה" – צובר, רישום 101, צים, טבעה 8 למרס 1981, 24 (21)
- 1960 – א/מ "אלון" – מטען כללי, רישום 102, צים, נגרטה 1984 (24)
- 1960 – א/מ "אילת" 3 – צובר, רישום 106, צים, נגרטה 1982 (22)
- 1961 – א/מ "טבריה" – מטען כללי, רישום 105, צים, נמכרה 1978 (17)
- 1961 – א/מ "אשל" – מטען כללי, רישום 107, צים, נגרטה 1984 (23)
- 1961 – א/מ "שיקמה" – מטען כללי, רישום 108, צים, טבעה במאי 1981 (20)
- 1961 – א/מ "באר שבע" – מטען כללי, רישום 121, צים, הועברה 1976 (15)
- 1961 – א/מ "עין גדי" – צובר, רישום 122, צים, נגרטה 1983 (*22)
- 1961 – א/מ "תמנע" – צובר, רישום 124, צים, נמכרה 1983 (22)
- 1961 – א/מ "הר סיני" – צובר, רישום 126, אל-ים, נגרטה 1984 (23)
- 1961 – א/מ "הר רמון" – מטען כללי/קירור, רישום 127, אל-ים, הועבר 1971 (10)
- 1961 – א/מ "הר גלעד" – מטען כללי/קירו, רישום 128, אל-ים, נמכרה 1971 (10)
- 1963 -א/מ "תל-אביב" 3 – צובר, רישום 116, אל-ים, הועברה 1984 (21)
- מטען כללי, רישום
- מטען כללי, רישום
- מטען כללי, רישום
על פי רשימת אוניות השילומים זו ניתן לראות שרוב האוניות נשמרו ברישום ישראלי כ-14 שנה בלבד, חלקן נמכרו או הועברו מהרישום הישראלי ופעלו תחת דגל זר. כלומר, בדיעבד אפשר לומר שאוניות השילומים גרמו לצמיחת צי הסוחר הישראלי אשר תרם מהרבה בחינות לפיתוח של המדינה רק בשנותיה הראשונות. צי הסוחר היה גדול מהצרכים של המדינה הקטנה ובאופן תמידי חיפש שווקים מבחוץ כדי להמשיך להתקיים. מדינת ישראל כאילו סבסדה הובלות סחורות של מדינות זרות על ידי אוניות השילומים. לבסוף, עצוב לדעת שכיום כמעט ולא קיים צי סוחר ישראלי, לא חוקקו חוקים מתאימים כדי לשמר על צי סוחר מינימלי נדרש למדינה מתקדמת.
לסיום
ביצירה הזאת היוו כספי השילומים ואוניות השילומים את החומר המכריע, אתו ועליו נבנתה הספנות הישראלית. אין חיים חדשים, אין לידה, אלה מתוך משברים וקשיים הקודמים להגשמת רעיון. דם, כסף, אוניות. מזיגה זאת, המיסטית כמעט, אם מותר לומר כך, של טרגדיה לאומית ושל רגש אשמה, יצרו מעל ומעבר לכל – יש צי סוחר חדש. ובכך חשיבותם של השילומים בתולדות הספנות הישראלית.
א/מ = אוניית מנוע, א/ק = אוניית קיטור
מקורות עיקריים: הספר "הכובשים בים נתיבה", צבי הרמן, הספר "75 שנות ספנות", ר/ח הלל ירקוני, אתר עמותת ידידי המוזיאון הימי.
כתיבה: קצין מכונות ראשי שמעון אוזן, דצמבר 2021, עבור אתר SeamanPhoto
◊ במבט אישי, בשירותי בצים כאיש-ים, הפלגתי על אוניות השילומים – "עין גדי"*, "טבריה" ועל האונייה "אלון".
◊ במבט אישי, ביוני 2024 פתח המוזיאון הימי הלאומי בחיפה, בחסות חברת צים, אגף חדש העוסק באוניות השילומים והשפעתן על צמיחתו של הצי הסוחר הישראלי. התצוגה היא חלק מתערוכת הקבע המתחדשת של הספנות הישראלית במוזיאון הימי. השתתפתי ביום העיון בנושא לפתיחת אגף זה. בסיום, שלחתי מיל תודה למנכ"ל צים אלי גליקמן על תרומתם למוזיאון לשימור היסטורית צי הסוחר הישראלי.
במיל תשובה אלי כתב לי: "תודה רבה לך על הדברים, "מחמם את הלב לשמוע אותם מפיך. אני מכיר את העניין הרב שלך בהיסטוריה של החברה ושימור הזיכרון ההיסטורי, ויפה לראות שדברים שעליהם כתבת לפני שנים רבות מתגשמים. כל הכבוד! אנו נמשיך לתמוך בכל הגורמים המסייעים להנציח את ההיסטוריה המרתקת של צים והספנות הישראלית".
- דברים שכתבתי בסוף הכתבה מתחילים להתגשם 'שובל של אור ישראלי במוזיאון הימי הלאומי בלונדון' במגזין צים 93,