צי הסוחר הישראלי

אמונות תפלות ורווחות

אנקדוטות, אמונות תפלות ורווחות

לקט שיחות וסיפורים קצרים של אנשי צי הסוחר הישראלי כפי שאספתי משנות ה-70 עד שנות ה-90*. חלק מהסיפורים אמיתיים, חלקם פיקציות או סטיגמות שעברו מימאי לימאי ומאונייה לאונייה.

  • בראותך שחף, סימן שהאונייה קרבה לחוף. השחף נושא עימו נשמה של ימאי.
  • סירנות, חציין אישה וחציין דג.
  • בתולות ים נמשכות במיוחד לימאים בהפלגות ארוכות.
  • נוכחות אישה על הסיפון, גורמת לים סוער. קנאתו של נפטון אל הים.
  • שריקה על אונייה בלב ים תרגיז את נפטון ועלולה לגרום לסערה גדולה.
  • לא מכניסים אישה לחדר מכונות של אונייה, אפילו לביקור קצר. כי אונייה זו אישה וחדר מכונות הוא הלב שלה. הקנאה תגרום לתקלות.
  • רב-חובל מסוים שהיה בגילופין, ירה כדור מאקדחו לעבר מלצר התא, משום שלא היה מרוצה מנוכחותו.
  • כאשר הים סוער והאונייה מיטלטלת חזק מיד לאחר עזיבת הנמל, סימן שאחד מאנשי הצוות , לא שילם לאותה ריבה בנמל על שירותיה הנדיבים.
  • בכל פעם שהיו מכריזים את המילה מים, ימאי ותיק היה אומר: "מים נועדו לרחצה, בירה לשתייה ויין או משקה חריף להנאה".
  • מכלית גדולה עגנה באשקלון. המכונאי הראשי ירד לחוף באחת מסירות השרות כדי לבדוק תקלה במכונית של בנו אשר בא לביקור. הוא התכוון לחזור מיד אונייה עם סירת השרות הקרובה. הים החל לסעור ולגעוש. רב-החובל החליט להתנתק ממצופי הרתיקה, הרים עוגן והפליג לאורך החוף עד שהים יירגע. המכונאי הראשי נתקע שבוע ימים בעוד אשתו נשארה באונייה.
  • מכונאי ראשי שסמך בעיניים עצומות על סגנו המכונאי הראשון, שלח אותו לפרק מסב טלטל של המנוע הראשי, לבדיקת חברת הסיווג. המכונאי הראשון התחיל בעבודה עם צוותו, ותוך כדי פתיחה המסה הגדול קרתה טעות ואחד הברגים הגדולים התעוות. המכונאי הראשי התקשר לחדר מכונות והודיע למכונאי הראשון, כי הבודק נמצא אצלו ומחכה לבדוק את מסב הטלטל ברגע שיהיה מוכן. המכונאי הראשון, ללא היסוס ועל דעת עצמו, הכין מבער חיתוך והתחיל לחתוך את בורג מסב הטלטל הגדול. כל פעם שהמכונאי הראשי היה מתקשר למכונה, לדעת מתי הבודק יכול לרדת, היו מעכבים אותו עוד ועוד, עד שגם הבודק וגם המכונאי הראשי ירדו שיכורים לחדר המכונות.
  • סערה גדולה בים גורמת לאונייה טלטולים קשים. החשמלאי יצא מחוץ למבנה בעזרת כמה מאנשי הצוות הסיפון, על מנת לבדוק תקע חשוב שהיה בדופן המגורים. לפתע בא גל גדול. הצוות מיהר להיכנס אל תוך מבנה המגורים, הנחשול הענק טיפס עליו ושטף אותו לאורך הסיפון עד שהמעקה עצר את נפילתו לים. הצוות הצליח להחזירו למגורים. החשמלאי שבר את ידו, אבל ניצל. באותה נסיעה הוא הפליג עם אשתו. בעת המאורע, אחד מאנשי הצוות הביא לה את נעלי בעלה. אשת החשמלאי התעלפה מיד במחשבה שבעלה נפל לים.
  • בים סוער במיוחד, יצא ימאי לסיפון. כשהאונייה קיבלה הטיה, בא גל גדול וסחף אותו לים. גל אחר, גדול מקודמו, החזיר אותו לסיפון. אכן, בר מזל הימאי.
  • בהפלגה שגרתית של שלושה וחצי חודשים, הוחלפו בשמל ההפלגה תשעה קצינים בכירים: שלושה רבי-חובלים, ארבעה מכונאים ראשיים ושני מכונאים ראשונים.
  • קצין ביטחון צעיר וחדש הפליג באונייה, לא ידע כיצד מבטאים את המילה האנגלית "סלופצ'סט" (חנות למוצרים קטנים הפטורים ממכס באונייה). הוא שאל את הכלכלן הראשי "מתי פותחים את השק"ם?".
  • בנמל קטן ואקזוטי, חשמלאי האונייה לא הגיע בזמן, בגמר חופשת חוף. האונייה עמדה להפליג. רב-חובל החליט לשלוח את הסוכן האונייה וקצין הרדיו לחפש אותו במועדונים. עיכוב האונייה נמשך, כי אף אחד מהם לא חזר. מאוחר יותר התברר כי הם מצאו אותו, אך במקום להחזירו, התיישבו ושתו יחד איתו במועדון, עד הבוקר.
  • מספר ימאים יוצאים לכוון שער הנמל בחיפה. אחד החברים החזיק בידו בקבוק ויסקי גדול סגור. ימאי אחר אומר לחברו: "אתה יודע שאסור להוציא בקבוק משקה חריף סגור, אחרת יחרימו אותו בשער?". "אין בעיה", השיב בעל הבקבוק. הוא פתח אותו וכל אחד לקח לגימה. לבסוף, כאשר הגיעו לשער הנמל, הבקבוק היה ריק.
  • ימאי בתקופת הצנע, מביא איתו מההפלגה שק קפה. במכס הוא נשאל על יד המוכס, "מה זה?", "אוכל לציפורים" משיב לו הימאי. "ממתי קפה הוא מזון לציפורים?" הימאים מסתכל על המוכס ואומר: "ירצו יאכלו. לא ירצו, לא יאכלו".
  • כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים.
  • לשגיאות, הים לא סולח ולא שוכח.
  • שיהיה יום טוב וים טוב.
  • לפני שנים באת האוניות, רב-החובל הבחין שמצפן הגירוסקופ מראה על שגיאה גדולה מהמקובל. לאחר כל תהליך הבדיקה והתיקון, מצאו שקצין זר, אלכוהוליסט, החליף במים את הנוזל האלכוהולי, שבו טובלים את כדורי המצפן.
  • על מנת לשמור על שלום בית, הימאי בכל פעם ששב הביתה ממסע ארוך, היה מתקשר לאשתו ומעדכן אותה על בואו.
  • באחד הנמלים בארצות הברית מגיע אספקה מזון לאונייה. הכלכלן הראשי שהזמין את האספקה ואמור היה לבדוק אותה, מורה לטבח לבדוק את האספקה כדי שיוכל לחתום על קבלתה. לאחר זמן מה, הטבח חוזר ואומר לו שבדק את הסחורה והכל בסדר. הכלכלן חתם על הניירות. מאוחר יותר, כשיצאו להפלגה, התגלה כי במקום 20 קילוגרם גלידה, קיבלו 20 גלון גלידה. מספרים שבאותה הפלגה הצוות אכל הרבה גלידה במקום פירות.
  • בתקופה שעדיין לא היה לוח זמנים מוגדר להגעה לנמל, רב-חובל אחד החליט שמגיע לצוות שלו קצת להינפש ביום ספורט. הים היה חלק ושקט ולכן עצר רב-החובל את האונייה בלב ים, הוריד את כבש האונייה וכל הצוות ירד לשחות.
  • רב-חובל קשוח במיוחד, נהג להטיס לארץ הרבה אנשי צוות בגלל בעיות משמעת פשוטות. אמרו עליו שיש לו כנראה אחוזי רווח מחברת התעופה ולכן הוא לא חשב פעמיי, אלה החליט לסלק אותם מהאונייה ולהטיסם לארץ.
  • בלוח חשמל של האונייה, היה קצר בגוף שנמשך למעלה מחודש. כל פעם החשמלאי , שהיה בעל ביטחון וידע מקצועי עז, בדק מערכת שונות על מנת לנסות ולאתר את הקצר. ניתק מערכות חיוניות לבדיקת הקצר, אך התוצאות לא הניבו פרי. באחד הימים כשעדיין לא מצאו פתרון לתקלה, פנה המכונאי הראשי בכעס לחשמלאי: "מדוע אינך מוצא את הסיבה לקצב הגוף, האם בדקת בתא (קבינה) שלך?". החשמלאי הסתכל עלין  בזלזול. בכל זאת לאחר השיחה הוא ניגש לתאו והחל בבדיקה יסודית. להפתעתו הוא מצא שמנורת השולחן של, היא שגרמה לקצר הגוף באונייה.
  • על אחת מאוניות הגל-נוע שעגנה בנמל חיפה, נערך תרגיל של יחידה מובחרת של חיל הים. התרגיל היה אמור להתחיל בשעה 23:00, כאשר באונייה יישארו מספר הכי מועט של אנשי צוות. בניגוד להוראות, הכלכלן הראשי שהיה ידוע כחובב הטיפה המרה, נשאר בתאו. התרגיל החל בשעות הקטנות של הלילה. אנשי הקומנדו הימי פשטו על האונייה מכל עבריה. לפתע, קצין המשמרת שהיה על הסיפון שמע צעקות מתוך מגורי האונייה: "אל תהרגו אותי, אל תהרגו אותי".
  • צוער מכונה יצא בלילה לבילוי, כשהאונייה עגנה בנמל חיפה. מאוחר יותר כשהוא שיכור, חזר לנמל ועלה בטעות לאונייה הלא נכונה. נכנס לאחד התאים ונרדם. בבוקר האונייה הפליגה ויצאה לים הפתוח. כשהתעורר וסיפר את סיפורו, לאחר שנשאל על מעשיו באונייה, אף אחד לא האמין לו. בשבילם הוא נחשב כנוסע סמוי.
  • רב-חובל שהיה ידוע  בדעותיו האנטי דתיות, רואה בעת מעבר האונייה בתעלת סואץ את הנתב, פורס מחצלת על רצפת הגשר, כורע ברך ומתפלל לכוון מכה.
  • בחודשיים הראשונים שלו כרב-חובל בתפקיד, הוא נהג לקום בפתאומיות מכיסאו (כיסא רב-החובל) בכל פעם ששמע את דלת הגשר נפתחת. יום אחד אמר לעצמו: "לעזאזל, מה אתה קופץ כל פעם מהכיסא כשדלת הגשר נפתחת, אתה שוכח שאתה היום רב-החובל באונייה, ולא החובל ראשון?".
  • קצין מכונות הנמצא בלב-ים הרחק מביתו, משוחח אם אשתו בטלפון. השיחה התנהלה בשעה סבירה לשעון הארץ: "את זוכרת שדיברנו שלשום?", הוא שואל אותה. "מה פתאום!" האי משיבה לו. "כן דיברנו, השעה אצלך הייתה 02:00". "אה, נכון, היא נזכרת. "חשבתי שזה חלום".
  • באחד הבחינות בעל פה של איש צוות מכונה מכונן בתפקידו, שאל הבוחן את הנבחן: "מהו השעון החשוב ביותר שיש בחדר מכונות?". המכונן ("מוטור-מן") ענה מיד, ללא כל היסוס: השעון של הזמן. כדי לדעת מתי מגיע העת להפסקת קפה".
  • באחת ההפלגות, רב-חובל, בכל יום כשעלה לגשר, רשם ביומן הרשמי של האונייה: "החובל הראשון שתוי". בשבת, היום השביעי, הוא לא רשם כלום ביומן. בתגובה, רשם החובל הראשון ביומן: "היום רב-החובל לא שיכור".
  • קולות הימאים, המעטים יחסית, שבחרו בלב-ים, הפכו למושג נוסטלגי בבחירות בישראל. אף על פי שמעולם לא הכריעו מערכת בחירות. בכל זאת, כל תיבה קלפי שמצאה דרכה מהים לישראל, היוותה מוקד התעניינות וניתוח תוצאות של עיתונאים, פוליטיקאים, פרשנים רדיו וטלוויזיה.
  • מהו המשותף בין אונייה לקבוצת כדור רגל? לשניהם יש קפטן.
  • רב-חובל בחופשה מאונייתו, היה נוהג לומר לילדו לאחר עבודות גינון בגינה: "תחזיר את הכלים למחסן ואל תשכח לקשור אותם".
  • חובל ראשון בחופשה בביתו, נהג בימים הראשונים להתעורר משנתו ולקום במהירות ממיטתו בשעה 04:00 בבוקר, במחשבה שאיחר למשמרתו בגשר.
  • באחת מאוניות המכולה המודרניות הגדולות, התקלקלה המעלית. אשת רב-החובל נאלצה לעשות את כל הדרך ברגל, מחדר האוכל שבקומה הראשונה, אל הקומה העליונה, קומת רב-החובל. כשהגיעה מתנשפת, התלוננה בפני בעלה שקשה לה לטפס כל-כך הרבה מדרגות. רב-החובל אמר לה: "יקירתי, היית צריכה להתחתן עם מלצר ולא עם רב-חובל".
  • מפקח מכונה ותיק מגיע עם אשתו לעיר הנמל מרסי שבדרום צרפת, כדי לפקח על תיקוני אנייה במבדוק. לאחר סיום התיקונים הפליגה האונייה לדרכה, ולמפקח ואשתו נותרו מספר שעות עד לטיסה חזרה לארץ. הם החליטו להיפגש כעבור שעה כדי שהאישה תוכל לעשות קניות אחרונות בשקט בחנות "נובל גלרי", והוא בינתיים ישוטט ברחובות. המפקח נכנס לאחת הסמטאות בקרבת החנות והגיע לבית האופרה הצרפתי, שהיה ידוע כמקום בו ניתן לקבל שירותי מין. המפקח שמח על היותו לבד. הוא נזכר בצעירותו , עת הפליג על אוניות בים וביקר במקומות כאלו. המפקח החליט להשתעשע. ניגש לבחורה צעירה יפהפייה ושאל אותה כמה היא לוקחת. הצרפתייה ביקשה 100 דולר. המפקח החל התווכח, "לא, אני מוכן לשלם רק 50 דולר".  "בשום אופן לא, לא אתפשר גם על סנט אחד פחות מ-100 דולר". לאחר שפגש את אשתו במקום שקבעו, הם מיהרו למצוא מונית שתיקח אותם לשדה התעופה. לפתע ברחוב, צצה הנפקנית הצרפתייה שדיבר איתה ליד בית האופרה. בכעס היא פונה למפקח ואומרת לו בשפה האנגלית במבטא צרפתי כבד, "בשביל הבחורה הזאת שלידך, אפילו 5 דולר לא הייתי משלמת".

 

90* – כיום קיימת החמרה בהתייחסות לנושא השתייה באוניות.


כתב שמעון אוזן. פורסם בספר "ימאים מספרים" של צבי לזר 2016, עמודים 264 עד 268.

 

עוד אמרות על קשיחות ואהבה להים

♦  החיים בים הם כמו בית סוהר עם סיכוי טוב לטבוע

◊  יש לי פחד ממפלצות ימיות

♦  הים לא שוכח ולא סולח לשגיאות

  הים חולה מידי פעם, אבל לא מת לעולם

♦  "עץ יכול לשחות, ברזל אינו יכול"

◊  כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים

 

♥ עוד כתבות לקריאה

תוכן עניינים

מודעות

הבובות של לינדה