בן גוריון והים

  לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, היה קשר רעיוני, אידיאולוגי ומעשי עמוק לים ולצי הסוחר הישראלי, כחלק מחזונו להקמת מדינה יהודית עצמאית, איתנה וריבונית בכל תחומי החיים – כולל בים.

הים כביטוי לריבונות לאומית

בן-גוריון האמין שמדינה ריבונית צריכה שליטה בים – לא רק צבאית, אלא גם אזרחית ומסחרית. הוא ראה בצי הסוחר חלק בלתי נפרד מהריבונות של ישראל, בדומה לצבא, חיל האוויר וחיל הים.

תמיכה בהקמת צי סוחר עברי

עוד בטרם קום המדינה, בן-גוריון עודד את הקמתו של צי עברי עצמאי, שינוהל ויופעל על ידי יהודים.

עם הקמת המדינה, הוא דחף לפיתוח קווי ספנות ישראליים עצמאיים שיבטיחו סחר חוץ חופשי לישראל, במיוחד בעידן בו היו חרמות ערבים.

תמיכה בהקמת חברות ספנות לאומיות

בן-גוריון עודד את הקמת "צים" – חברת הספנות הלאומית של ישראל, שנוסדה ב-1945 על ידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות וההנהגה הציונית.

צים הפכה לסמל של עצמאות כלכלית וימית, ובן-גוריון ראה בה כלי אסטרטגי לפיתוח כלכלת המדינה והקשרים שלה עם העולם.

הקשר עם חיל הים

בן-גוריון ייחס חשיבות רבה גם לבניית חיל הים כחלק מהכוח הביטחוני של ישראל.

הוא היה מעורב בהחלטות קריטיות לגבי חיזוק היכולות הימיות של ישראל, במיוחד לאחר מלחמת העצמאות.

חזון יישוב הנגב דרך הים

בן-גוריון האמין בפיתוח הדרום ובעיקר הנגב כחלק מחזון לאומי. אחד הכלים לכך היה הקמת נמל ים במפרץ אילת נמל אילת, שדרכו ניתן יהיה לקיים קשרי סחר עם אפריקה ואסיה.

הוא ראה בגישה ימית מדרום דרך עוקפת לתעלת סואץ הנשלטת על ידי מדינות עוינות.

הסכם השילומים עם גרמניה ואוניות השילומים

   ◊  במבט אישי – לאורך כל הקריירה הימית שלי הקשר הרעיוני והמעשי לצי הסוחר הישראלי של דוד בן גוריון עמד בהבנה לעבודתי בים.