גורל הארץ כגורל הצי

גורל צי הסוחר הישראלי

החזקת צי מסחרי במדינה, מלבד שהוא משמש כצורך לאומי, צי מהווה גם גוף כלכלי לכל דבר. בשנים האחרונות, בגלל משבר הספנות בינלאומי נוצרה תחרות פרועה בענף בכל העולם.

יודעי דבר בספנות בארץ הגיעו למסקנה שהימאים הישראלים יקרים יותר מהרבה ציים בעולם. הם מעדיפים ימאים זרים זולים יותר כדי להצליח לעמוד בתחרות.

מביני דבר בספנות בארץ באו ושאלו "רגע אחד, מדוע תמיד זה מתחיל מהימאי" ? הם הציעו להחליף את כל האגף בחברות הספנות שמטפל בימאים בעובדים זרים שמהווים כוח אדם זול יותר. אמרו: "הרי כמו שיש ימאים בכל העולם בעלי תעודת הסמכה, ודאי כך יש פקידים שמוכנים תמורת שכר זול מהשכר בשוק הישראלי לבוא לעשות את העבודה בנאמנות ובשמחה."

יודעי דבר צחקו ושאלו "מה החיסכון של עשרות פקידים לעומת מאות ימאים"?

מביני דבר הרגיעו וענו: "זה רק השלב הראשון, לאט ובהדרגה נחליף את כל האגפים בחברה בעובדים זרים זולים יותר, סוכני מכירות, מפקחים, פקידים ובסוף אפילו במנהלים. ובאשר למינוי המנכ"ל הראשי של החברה נוציא מכרז בינלאומי וכמובן נעדיף את העובד הטוב והזול ביותר".

יודעי דבר נעלבו מחוכמת מביני דבר, עשו חושבים ולאחר מספר רגעים, באו בהתלהבות ואמרו "הבניין הגדול של החברה נמצא על קרקע יקרה, אפשר למכור אותו ולהקים אותו מחדש על אדמה זולה יותר של אחת הארצות, נוכל לבנות את הבניין כך שיראה יותר מפואר ובעלויות הרבה יותר נמוכות". הם אפילו ראו בדמיונם איך יראה הבניין – הוא יהיה בצורת משושה, על כל דופן יהיה תלוי כוכב גדול, שכל אחד יסמל את הימים הגדולים בעולם.

עברו שלוש שנים וכל התוכניות התממשו ללא תקלות מיוחדות והחברה נהפכה לאחת מחברות הספנות המובילות בעולם. בהמשך הזמן ראו בארץ שהשיטה עובדת יפה, המוח היהודי שוב הוכיח את עצמו. אם ימאי זר יכול להשיט אונייה ישראלית, מדוע נהג אוטובוס זר אינו יכול לנהוג אוטובוס ישראלי ? לאט ובהדרגה, באו בעקבות חברת הספנות חברות ענק נוספות, חברות בניה, חברות תחבורה ציבורית, מפעלים גדולים בתעשייה ועוד.

לאחר שש שנים בלבד, כמעט ולא הייתה חברה רצינית בארץ שלא העסיקה עובדים זרים. ניתן היה למצוא בארץ בני ארצות שונות – פיליפינים, קוריאנים, סינים, יוגוסלביים, מצרים, פלסטינאים ואפילו צרפתים וגרמנים שמצאו פתרון לאבטלה בארצם. בנוסף, נולד בארץ בנק חדש שעיקר פעילותו הייתה העברת הכספים של הפועלים הזרים למדינותיהם. אגב, הפקידים של אותו בנק היו גם כן זרים. חברת התעופה הגדולה בארץ שהייתה כל השנים בהפסדים, התחילה פתאום להרוויח יפה מהטסת הפועלים הזרים לארץ וחזרתם לכל העולם בחופשותיהם. כעט, משירד הביקוש לימאים ישראלים נסגר המכון להכשרת ימאים בעכו, וכתוצאה מכך בהמשך נסגרו רב האוניברסיטאות בארץ כי לא היה צורך בהם יותר.

ראו איזה פלא

מומחים כלכליים מכל העולם הגיעו לישראל לבחון את השיטה להצלחה ורשמו נוסחאות. אף אחד מהם לא הצליח להבין את הפלא  "איך יתכן שמדינה מרוויחה מהעסקת פועלים זרים ?"

עברו עוד שנתיים, האזרחים נשמו לרווחה והחליטו להמשיך לנצל את העובדים הזרים. לאחר דיונים מעמיקים ועניינים החליטו ואמרו "היום אין יותר חברה שמפסידה בארץ, הקופות שלנו מלאות. אנחנו יכולים להביא עובדים זרים שיהיו חברי כנסת, אנחנו נבחר את הטובים ביותר בעולם ונשלם להם יפה".

אזעקה אדומה!

צפצוף חלש אך חודר עמוק נשמע בחלל הקבינה. לאחר שניות מעטות אני מתעורר  ומושיט את ידי אינסטינקטיבית ולוחץ על המתג להפסיק את הצפצוף. עומד מביט על לוח הנוריות בחדר ואומר לעצמי אזעקה אדומה, זה בטח שוב Lub Oil scavenging drain tank שמתמלא יותר מדי מהר. מתלבש מהר, מזמין את המעלית ויורד למטה לחדר מכונות, חצי רדום עדיין.

בלב-ים באמצע הלילה, בודד, יושב אני בחדר הבקרה, מול עשרות נוריות ומתגים שונים,

מהרהר בחלום שנקטע מהאזעקה מהמכונה של האונייה.

"האם החלום אבסורד הזה, הוא דבר מציאותי?"

כל אלו שאומרים, אנו היהודים עדיין איננו ראויים למדינה משלנו, האם הם צודקים?

כתב: קצין מכונות שמעון אוזן, באונייה תפזורת "חדרה" שפעלה בחברת צים, בפברואר 1988, נשלח לכל הנוגעים בדבר כחומר למחשבה. נשלח למנהל אגף הספנות במשרד התחבורה וכן לפרסום לביטאון קציני הים ולביטאון חברת צים. כצפוי, סיפור חלום זה לא פורסם, אך ידוע שדובר עליו ונידון במשרדים שונים באיגוד ובחברת צים. בהמשך הסיפור נשלח גם לעיתונאים לאחר כתבות על צי הסוחר באותה תקופה. למשל, נשלח באפריל 1991 לדוד זוהר מהעיתון מעריב, בעקבות כתבה ראיון עם מנכ"ל צים מתי מורגנשטרן בעניין עלות ימאי ישראלי לעומת קצין זר.