סיפורה של חברת צים שזור בתולדות מדינת ישראל, החל מהובלת גלי העלייה הגדולים של ראשית המדינה, בניית צי סוחר עברי, דרך סיפור אוניות הנוסעים של צים שהפכו לחלק מן ההווי הישראלי ונותרו מקור לנוסטלגיה וגעגוע, וכלה במאבק על חופש השייט ושמירה על עורקי המסחר והכלכלה של ישראל הצעירה.
תחילת הדרך
חברת "צים" צמחה עם מדינה ישראל. "צים" הוקמה בשנת 1945 על ידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות והחבל הימי לישראל. האונייה הראשונה של "צים" הייתה "קדמה". בתחילת הדרך, הצי של החברה כלל אוניות שהוסבו לצורך העלאת עולים לארץ מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנים הראשונות "צים" הובילה מטענים וציוד חיוני שנדרש במהלך מלחמת העצמאות ולאחר קום המדינה.
השם "צים" והדגל
השם "צים" בא מפסוק מקראי וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד: (במדבר פרק כד פסוק כד') שהציע דוד רמז, שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל. פירוש המילה "צים" היא אוניות גדולות, שם היסטורי זה משקף את היעדים הראשונים של "צים" לבניית צי סוחר ישראלי גדול.
דגל "צים" מבוסס על הדגל שהגה בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. בשנת 1896, הרצל רצה שהדגל יהפוך לסמלה הלאומי של מדינת ישראל. הדגל המקורי של הרצל כלל שבעה כוכבי זהב על רקע לבן, שבעת הכוכבים באו לסמל שבע שעות עבודה ליום, עקרון שהרצל ראה בו את אחד ממרכיבי היסוד של מדינת היהודים העתידה לקום. הצעתו של הרצל לא נתקבלה, חמישים שנה מאוחר יותר, צים אימצה את הדגל, בתוספת שני הפסים הכחולים, כסמלה ודגלה. היום, כל הארובות של אוניות "צים" צבועות בצבעים אלו, והן הפכו לסימן היכר של חברת "צים" בעולם.
התפתחות והתרחבות
בשנת 1953, כחלק מהסכם השילומים עם גרמניה, שנועד לפצות את העם היהודי על הרכוש שנשדד בתקופת השואה, אוניות חדשות נבנו בגרמניה עבור מדינת ישראל. "צים" כחברה לאומית רכשה וקיבלה מהממשלה את רב אוניות השילומים (37). צים החלה בתהליך של צמיחה, עם תוספת של עשרות אוניות, ביניהם אוניות נוסעים, מטענים, אוניות תפזורת והשקת מגוון שירותי נוסעים ומטען, צי הסוחר הלך וגדל. עכשיו, "צים" הקדישה את כל המשאבים לקיים את הצי הגדול שלה ובשל כך התחילה בסחר הובלה בינלאומי של מטענים. בסוף שנות ה-60 "צים" הפסיקה את שירותי הנוסעים שלה.
כניסה להובלת מכולות
בשנת 1969, ממשלת ישראל, לתקופה קצרה מחזיקה ב80% ממניות צים. בהמשך נרכשו כ 50% של "צים" על ידי החברה לישראל. מהלך זה של התרחקות מבעלות ממשלתית הביא עידן המתמקד בהרחבה בהתמחות בינלאומית בספנות במשלוח מטענים מיוחדים.
בתחילת שנות ה-70, “צים” עשתה את הצעד הנועז בתחום הובלה במכולות. “צים” הייתה חלוצה בתחום זה והייתה לאחת המפעילות הראשונות בעולם שאימצה את השיטה שהייתה אז חדשה. לשם כך רכשה החברה אוניות מכולות מיוחדות, בנוסף למכולות וציוד לחוף. בשנת 1972 הציגה “צים” את הקו שלוש היבשות ZCS "שירות-מכולות-צים" החדשני, מסע עם לוח זמנים קבוע מתוכנן של 100 יום. "צים" הציבה בנוסף גם מכליות רבות להובלת נפט גולמי מאיראן לישראל, אוניות תפזורת להובלת החיטה ואוניות מטען כללי להובלת סחורות מישראל לאירופה. בשנות ה-90 החלה “צים” בפרויקט מאסיבי לחידוש והרחבת צי המכולות שלה. בנתה 15 אוניות מודרניות, אשר אפשרו לחברה להציע לוח זמנים שבועי קבוע, אשר מיקם את צים בין חברות הספנות המובילות בעולם. בתגובה למשבר ספנות עולמי ב-1997, בעקבות המשבר הפיננסי באסיה, השיקה צים מאמץ חדש לייעל את פעילות החברה באמצעות התייעלות והתרחבות. חברת צים בשיתוף עם איגוד הימאים מצמצמת בעיקר את תקני הצוותים הדירוגים על אוניותיה, החברה הוסיפה לצי 13 אוניות מכולות חדשות של 5,000 TEU. עם השנים "צים" התרחבה והפכה להיות אחת מחברות הספנות המובילות בעולם, הפועלות בכל קצוות תבל.
הפרטת "צים"
בשנת 2004 רכשה החברה לישראל שבבעלות השליטה של קבוצה האחים עופר את יתרת מניות "צים" המוחזקות על ידי ממשלה ישראל תמורת 238 מיליון דולר. חלק מהציבור טען אז שהממשלה מכרה את החברה במחיר נמוך מאוד, טענה שהייתה לא נכונה בדיעבד. מכירה זו השאיר בידי המדינה "מניית זהב", המאפשרת לה שליטה מסוימת בחברה בעת חירום כדי להגן על האינטרסים החיוניים למדינה. בזה הסתיים תהליך הפרטת "צים" והחל עידן חדש של פעילות אפקטיבית של עופר. אלה כללו בניית אוניות מכולה מגה חדשות של 8000, 10000 ו12000 TEU במיליארדי דולרים, השקעה במערכות מידע ותקשורת ממוחשבות לשליטת החברה בשרשרת האספקה ולשביעות רצון הלקוחות.
המשברים
בשנת 2009 צים לא יכלה לשלם את חובה ועמדה בפני פשיטת רגל, נערך הסדר חוב ששינה את החוב של צים כלפי הנושים מ-7.5 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר. בהסדר זה צים ויתרה על כל האוניות שהזמינה ואף כלל ביטול הסכמי בנייה עם המספנות. בהמשך, בעקבות משבר ספנות בעולם בשנת 2013, "צים" נקלעה לקשיים פיננסים שאיימו שוב על קיומה. בשנת 2014 הגיעה "צים" להסדר חוב שני עם הבנקים, אשר לפיו עופר נאלץ לוותר על 60 אחוז ממניות החברה ולהזרים 200 מיליון דולר לצים. "מנית הזהב", עברה התאמות אשר עונות על צרכי שני הצדדים. אבל זה לא הספיק, בשנת 2016 צים שוב נכנסה להסדר שלפיו דחתה את תשלום החובות.
מגפת הקורונה
משנת –2020 בתקופת מגפת הקורונה, הובילו למחסור במכולות, כך שדמי ההובלה הימית הרקיע שחקים. צים הציגה שיא הרווח הנקי מכל 75 שנות קיומה. בתוך שנתיים צים החזירה את כל חובות העבר ונשארה עם עוד מיליארדי דולרים בקופה. צים שהייתה כמעט בפשיטת רגל, הצליחה להיות לחברה הרווחית ביותר בישראל אי פעם ולהכנסות ממיסים גדולות למדינת ישראל ולחברה מוצלחת גם ברמה העולמית. בשנת 2021 הונפקה צים בבורסה של ניו יורק וגייסה כ-200 מיליון דולר. צים הציגה שיא הרווח הנקי מכל 75 שנות קיומה.
היום
היום "צים" מגיבה לדינאמיקה של שוק הספנות הגלובלי, ממשיכה להשקיע ולהציע ללקוחות שלה שירותים חדשניים וכלים דיגיטליים מתקדמים ומשקיע בהפחתת פליטות לטובת איכות הסביבה. כל אלו, ממשיכים להצעיד את "צים" אל העתיד.
לסיכום
בענף הספנות התוסס, הדינמי והמשתנה, מעטות הן חברות הספנות שיכולות להתגאות במורשת ארוכה ועשירה כמו צים. צים התחילה את הדרך כחברה קטנה שנרתמה למאמץ הלאומי והחלוצי של מדינת ישראל, צמחה והפכה לחברת ספנות מובילה, מוכרת בכל פינה בעולם וזוכה להערכתם של חברות ספנות מובילות. לאורך הדרך צים עברה רגעים של מצוקה ומשברים ולצידם גם רגעים של שמחה וגאווה, ימים של פיתוח והישגים. אלה גם אלה גיבשו תחושה של אחווה ומשפחתיות בקרב אנשי צים.
ההיסטוריה המרתקת של צים – להצדיע לאלה שהיו שם בים ובחוף בזמן אמת. העבר המפואר והמרשים, הוא בסיס למה שצופן בחובו העתיד, אנשי צים גאים להיות חלק מהמפעל המפואר הזה, שכולנו חלק ממנו.
דפים על "צים"
- אתר חברת צים
- אתר חברת צים היסטוריה
- דוח קיימות 2022
- צים בויקפדה
- חוברת 50 שנה לצים
- אלבום 70 שנה לצים
- אלבום 75 שנה לצים
- אתר ספנות
- חוברות ראשונות "תורן" הבית לבין צים
- סיפורה של צים
- ZIM story
ציוני דרך בתמונות
כד' – וְצִים מִיַּד כִּתִּים, וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ-עֵבֶר; וְגַם-הוּא, עֲדֵי אֹבֵד.




מקורות מידע
כל הכתיבה באתר מתבססת לרוב על ידע אישי, כל החומרים שנעזרתי בהם לידע ולכתיבה מפורטים בדף מקורות מידע.
◊ למען תיעוד ושימור של תולדות הספנות בארץ ◊