
בספנות, חכירת אונייה נקראת באנגלית Chartering. זהו הסכם מסחרי שבו בעל האונייה מעמיד את האונייה לשימוש של גורם אחר (החוכר) לתקופה מסוימת או להובלת מטען מסוים, בתמורה לתשלום הנקרא דמי חכירה. ההסכם עצמו נקרא חוזה חכירה – Charter Party, והוא מגדיר את תנאי ההפעלה, התשלומים והאחריות בין הצדדים.
סוגי חכירה בספנות
- חכירת מסע (Voyage Charter)
בחכירה זו בעל האונייה מתחייב לבצע מסע מסוים או מספר מסעות מוגדרים בין נמלים שנקבעו מראש בתשלום עבור הובלת המטען Freight. בעל האונייה אחראי על צוות האונייה, הדלק, תחזוקה והפעלת האונייה. החוכר מספק את המטען בלבד. למשל הובלת 50 אלף טון חיטה מארצות הברית לישראל במסע אחד.
- חכירה לזמן (Time Charter)
בחכירה זו האונייה מושכרת לתקופה מוגדרת (חודשים או שנים). החוכר משלם דמי חכירה יומיים (Hire), בעל האונייה מפעיל את האונייה, מספק צוות, תחזוקה וביטוחים. החוכר מחליט לאילו נמלים להפליג ואיזה מטען להוביל. החוכר משלם בדרך כלל על דלק (Bunkers) ואגרות נמל. לדוגמה חברה מסחרית חוכרת אוניית מטען ל־12 חודשים כדי להוביל סחורות לפי צרכיה.
- חכירת גוף (Bareboat Charter)
זהו סוג החכירה הקרוב ביותר להשכרה מלאה של האונייה. החוכר מקבל שליטה מלאה באונייה. החוכר אחראי על הצוות, תחזוקה, דלק וביטוחים – תפעול מלא. בעל האונייה מספק רק את האונייה עצמה. סוג זה נפוץ כאשר החברה רוצה להפעיל אונייה כאילו היא שלה, ללא רכישתה לתקופה ארוכה מאוד של שנים.
סוגי חכירה נוספים
- חוזה הובלה ארוך טווח (Contract of Affreightment), הסכם להובלת כמות מטען כוללת לאורך זמן, באמצעות מספר מסעות ואוניות שונות. לדוגמה הובלת 3 מיליון טון פחם למשך 5 שנים.
- חכירה חלק מהאונייה (Slot Charter), נפוץ באוניות מכולה – חברה חוכרת מספר מקומות (Slots) על אונייה של חברה אחרת.
לסיום
כתיבה: קצין מכונות ראשי שמעון אוזן, מרס 2026, עבור אתר SeamanPhoto
◊ במבט אישי – כשהייתי מפקח אוניות (Superintendent), נציג בעל האונייה בפני הקברניט,




