קציני הים

ימאים כותבים

הו רב-חובל, קברניט שלי

מוקדש לרב-חובל הלל ירקוני בהערכה רבה

הרגע הזה, מאז שמבטו התרומם מהשולחן, מגיליון הנייר שהיה פרוש עליו, ומכף ידי האוחזת עיפרון ברפיון, עד שהגיע אל פניי, ועד שעיניו השקופות, הירוקות-בהירות ננעלו על עיניי המבוהלות, הרגע הזה נמשך המון זמן. בזמן הזה גם זווית ראשו השתנתה, התלכסנה מעט, ומיד לאחר שמבטו נתקע בעיניי גם שפתיו החלו להיפשק מעט.

הכל דמם ושוּתָק. בתוך ראשי השתררה דממה כל כך כבדה, שממש שמעתי אותה מזמזמת. שמרתי את חוט המבט אל עיניו בכל כוחותיי, וברקע נטשטשו לי כל שאר תווי פניו, אפו, פיו, לחייו וסנטרו. רק עטרת תלתליו האדומה להטה מסביב והעלתה אדים, כמו נזר עשוי נחושת רותחת.

עכשיו הכל הלך לאבדון. הוא הצליח לזהות את הנקודה האחת והיחידה שלי שלא הייתה מוגנת. עקב אכילס של ממש, אבל הרבה יותר קטן מעקב. בסך הכל נקודה זערורית. והוא התביית עליה בלי שום בעיה.

ולא רק את שלושת החודשים האחרונים ראיתי בתוך עיניו, צוללים במים אדירים ואובדים לי לנצח. לא. לא רק הנסיעה הראשונה והארוכה הזאת, שהייתה מתישה ומרהיבה כל כך, נבלעה במצולות והייתה לאין. הובסתי במלחמה על חיי. במלחמת הקיום שלי, הראשונה שהעזתי לצאת אליה. ניגפתי בה בבושת פנים. נכנסתי למלכודת, ושמעתי את נקישת הבריח הננעל.

עכשיו לא נותר לו אלא להפעיל את מיתרי קולו ולהפיק מהם את שריקת הגיליוטינה שתתיז את ראשי.

המשך קריאה של אביגיל

כתבה חובלת שנייה אביגיל בכלר, 9 אפריל 2007


אני לא מכיר אותך

קפטן פיזארו שאל אותי אחרי חצי שנה שאני באוניה' אתה הקצין השלישי? אם אני לא מכיר אותך זה מראה שאתה בסדר.
◊ כתב חובל שני Samy Shiber

נוסטלגיה

לא זוכר את השנה עגנתי עם האונייה אייל בקפריסין, 4 אנשי צוות היו בחוף ,באותה תקופה היו לפעמים קרבות באי לשחרור האי, החלו יריות ליד האונייה הגיע הסוכן ויתחנן שנעזוב את הנמל ,שוחררנו את החבלים בלי פיילוט בעזרת גוררת קטנה שהמחסנים והמנופים מורמים ברחנו מהנמל שהסוכן מבטיח שיאסוף את ארבעת אנשי הצוות.
יצאנו לים הפתוח ולאחר יומיים חזרנו לפרוק ולאסוף את הצוות.
מי זוכר את התקופה הזאת?
◊ כתב חובל Dan Zemer Zambovski

שידורי הרדיו של ישראל

מה שאני זוכר מעגינה בקפריסין זה אחד מהצוות שבכל נמל היה רץ לנערות בחוף… ובקפריסין ראו אותו יושב במס – כשנישאל למה? השיב ״איפה שקולטים את שידורי הרדיו של ישראל אני לא הולך לכאלו מקומות…". בימים ההם לא היה אינטרנט 🙂.
◊ כתב חובל Rami Almo

על כלבים וימאים

היום כבר לא רואים יותר ימאים שמגדלים בעלי חיים באוניות (חוץ אולי מאקווריום מדי פעם), אבל בעבר גם חברו הטוב ביותר של האדם זכה להפליג בים
אז הנה תמונות של הכלב שאבא שלי שהיה ספארקי היה מביא איתי להפלגה, הוא משתזף לו להנאתו על הסיפון (הכלב, לא אבא שלי)
בנוסף היה עוד כלב זאב בשם קרוק שהיה שייך לקפטן פלדמן, לאחר שהם ירדו מההפלגה (למיטב זכרוני אחד הטנקרים), הכלב סירב ללכת עם הבעלים שלו והחליט לאמץ את אבא שלי, אני זוכר שגדלתי עם הכלב בזה עד גיל 7 או משהו כזה ואז הכלב נפטר בשיבה טובה
ברבות הימים כשנבחנתי לחובל שלישי אחד הבוחנים שלי היה קפטן פלדמן, ביום המבחן הוא שאל אותי אם אני קשור למרדכי יקיר, וכשאמרתי שכן הוא אמר לי שהוא לקח לו את הכלב הכי טוב שהיה לו…
כתב קצין Avichai Yakir, ספטמבר 2021

מיצרי הורמוז

למי שלא מכיר את ההיסטוריה שלי, השמות שאתם שומעים בחדשות היום, ב-1979 זכיתי להיות בהם, – מיצרי 'הורמוז'.
עברתי דרכם לא מעט פעמים עם מכליות דלק דליקות בדגל זר בדרך להבאת דלק מפרס-איראן לישראל…
כן אז היינו עדיין ביחסים טובים עד המהפכה ב 1979 !!
אי הדלק שכל יום מדובר בחדשות KHARGE-USLAND ,
האי 'קארג' שכל יום מתלבטים אם להפגיז או לא הוא למעשה מאגר דלק עולמי מתחת למים…
בתמונה המסלול מאילת דרך מיצרי 'הורמוז' לפרס, ותמונת המכליות הממתינות להקצבת דלק לפני שנאלצנו לברוח להודו אחרי שעלו לאונייה אחרוני הישראלים שהוברחו מפרס לאי ומהאי לאונייה שלנו.
המעבר החוצה מהמפרץ דרך מיצרי 'הורמוז' היה שעות של מתח, מחשש שנקבל RPG Missile  או ירי מהחוף ומשם המשכנו להודו והשאר נכתב בפרק בספר "ימאים מספרים" של חובל שני צביקה לזר.
 אני בוגר מכון להכשרה ימית בעכו, מחזור 1976. מהמחזור שלי רק שלושה עלו להפליג בצי הסוחר הישראלי, ואחד מהשלושה דוד שטייר ז"ל מנתניה טבע באסון באוניית "מצדה" שטבעה בסערה במשולש ברמודה.
.הפרק הבא… מה קרה לנו בניגריה… ומי נילקח למעצר
◊ כתב קצין רדיו ליאור נבו, יוני 2025

ציוני בספנות

חזון ציוני בספנות – חזון ההפרטה.
לקיים ספנות עברית מחייב חזון ציוני. החזון הזה מחייב גם בעלות ישראלית וגם ספנים עברים בכל הדרגות. קיום החזון הציוני הזה, מתנגש עם חזון ההפרטה.
בחזון של הציונות המדינית, בספרו של הרצל "מדינת היהודים" , הוא להפוך את הפירמידה של עם סוחרים ורוכלים לעם של יהודי חדש בארץ ישראל. החזון הוא, של יהודים עובדי אדמת ארץ ישראל ומיישבים אותה לאורכה ולרוחבה, יהודים עובדי בניין הבונים את בתיהם, יהודים עובדים בחרושת ויהודים הכובשים את הים בדייג ובספנות.
ההנהגה הציונית בישוב היהודי לפני הקמת המדינה ולאחר הקמת המדינה עודדו את ההגשמה הציונית של עבודה עברית.
כבר ב-1946 ביוזמת מחלקת הדיג של הסוכנות היהודית ובשותפות עם חברה אנגלית נרכשה אניית הנוסעים "קדמה". האונייה נרשמה בחיפה כנמל הבית עם דגל פלסטלינה (א"י) . החברה שרכשה את "קדמה" נחשבת כתחילתה של חברת "צים", כחברת ספנות ציבורית עברית ולאומית.
במשך השנים היו גם חברות ספנות פרטיות – חב’ עתיד, חב’ סחר וספנות, חב’ סומרפין, חב’ הפרי וחב’ אל-ים.
אבל בצי"ם הצטבר הנסיון והידע הרב ביותר בארץ, של אנשים בתחום משק הספנות הדינמי והמשתנה. כמו כן, מאז הקמת המדינה, אגף הספנות במשרד התחבורה, בשיתוף חברות האוניות עודדו הכשרה מקצועית של יורדי ים בכל הדרגות ובכל המקצועות. כבר לפני 30 שנה הפיקוד באוניות, הנתבים בנמלים, המפקחים הימיים בחברות הספנות, בנמלים ובמשרד התחבורה, היועצים לתובלה ימית והמורים להכשרה ימית בכל הדרגות, הוא על טהרת הישראלים.
בשנים האחרונות ממשלות ישראל מובילות חזון נוגד ציונות חדש, אידאולוגיה של חזון ההפרטה. בקיבוצים ומושבים בשדות עובדים תאילנדים והיהודים הם הפאנדים, אין יהודים עובדי בניין ואת הבתים שלנו כולל בהתנחלויות בונים ערביי יו"ש או סינים, בספנות אין כמעט בעלות ישראלית וגם העסקת ישראלים מעשית פסקה. בזמנו דגל ישראל התנוסס על 100 תרנים בכל היבשות. ענף הספנות הוא רב הון והעסיק בכבוד הרבה אלפים של משפחות ביבשה ושל יורדי ים. היום התעשיה הזו פוחתת ותעסוקת ישראלים כמעט פסקה. משק הספנות השתנה לגמרי, בגלל גודל האוניות והמחשוב באוניה וביבשה, ושינוי ההתפתחות מחייב קליטת עובדים בים וביבשה בעלי הכשרה מקצועית גבוהה יותר. כאשר אין תעסוקה, לא נרכש ניסיון וידע חדש ידע וניסיון רב ערך הולך נשחק וידע מתקדם וחדש בתעשייה הדינמית לא נצבר. הכל תלוי ברגולטור, באידאולוגיה של מנהיגות הממשלה, אשר החליטה כנראה במודע, להזניח את תעשיית הספנות – וחבל.
◊ כתב קצין מכונות ראשי מנחם קריגל, אוגוסט 2021
מנחם, קראתי בקשב רב, מעריך ומודה לך על הכתיבה, אין ספק אתה מבין הדור שהגשים את זה. לגבי היום (2021), קשה לחשוב כאילו שום דבר לא השתנה, הרי בכל תחום בעולם בחיינו יש שינויים משמעותיים ופורצי דרך, 'העולם לא דורך במקום'. לגבי העבר הרחוק, בראיה היסטורית רחוקה, יש כבר קולות (מעטים, ניצנים) שמבקרים את החלטות בין גוריון לגבי שיעור (מספר) הגדול של אוניות השילומים! כי: ישראל עזרה לכלכלת גרמניה, בדיוק שהפצע היה עוד טרי, ישראל סבסדה עבודה של ימאים זרים ויותר מכך וישראל הקטנה הענייה בתחילת דרכה, סבסדה את העולם כולו בהובלות ימיות לכל העולם! במילים אחרות זה כמו שבשנות 80-90, כדי לעזור לחקלאים, ממשלות ישראל סבסדה את מחיר המים לחקלאים. יש חקלאים שגידלו כותנה (צרכן גדול מאוד של מים) ומכרו את הכותנה לאירופה, כי קיבלו עליה מחיר טוב. יוצא מזה שישראל, כספי המיסים של כל אזרח, סבסדו את מחיר הכותנה באיטליה!
◊ ענה למנחם קצין מכונות ראשי שמעון אוזן, אוגוסט 2021

קינה לצי הישראלי

קינה לצי הישראלי – לחיי הספינות הקטנות
נרים כוס קפיטן של ברכה קפיטן
לזכרו וכבודו של הצי הקטן
שהפליג כה גאה על שבעת הימים
תחת סמל ודגל של מדינת היהודים
זה הצי שהוקם מדמם של אבות
זה הצי שנברא מעשן משרפות
הוא שייט בימים ושרד הוריקנים
ועליו יספרו עוד הרבה קפיטנים
ונשקע בנוסטלגית אגדות למכביר
וכל כוס קיאנטי אותה רק תגביר
נספר כמה סאגות לקהל הצמא
על ימאי ישראלי מקצוען וגאה
גם אני ידידי אשב לי בבאר
ואשמע קצת פלברה על חלום שנגמר
וסביבי על כוסית ישבו עוד וטראנים
ונזכור הפלגות שחצו אוקיאנים
◊ כתב רב-חובל צבי מריאנסקי, ינואר 2014 

פלונטר בשרשראות

סיפור קצר על ר/ח אקדיש:
לדרגת רב החובל בחנו אותי שני רבי חובלים ותיקים. ישבתי בבחינה קרוב לשעתיים. לקראת הסוף שאל אותי המבוגר שביניהם (ר/ח אקדיש): "אונייתך עומדת על שני עוגנים בנהר שיש בו גאות ושפל וכיוון הזרם משתנה בהתאם. עליך לרדת לחוף, אך אתה רוצה לדעת, לאחר חזרתך, האם האונייה עשתה סיבוב של 360 מעלות והאם שרשראות העוגנים הסתבכו. מה עליך לעשות?" עניתי כל מה שעלה על דעתי, ושום דבר לא סיפק את הבוחן. הרמתי את הידיים. "איני יודע" אמרתי.
"ובכן ככה" אמר הבוחן: "אתה לוקח את המצפן המגנטי הרזרבי, מפרק אותו ומוציא את לוח המגנט ממנו ותוקע אותו בשולחן על סיכה או מחט. אתה לוקח חוט תפירה דק, מדביק קצה אחד לשפת הלוח המצפן ומשלשל את הקצה השני על השולחן. אם, לאחר חזרתך מהחוף, תמצא את החוט מלופף סביב המחט, סימן שהאונייה הסתובבה 360 מעלות ויש לך פלונטר בשרשראות".
לא נכשלתי בגלל חוסר הידיעה הזה.
◊ כתב רב-חובל הלל ירקוני, יולי 2016 

הפלגת הקרח

מ.ק. צים מונטריאל הפלגת הקרח 1980 – הגענו להליפקס עם למעלה מ 1000 טון קרח בחרטום ובמכונה הדופן הפנימי היה עם כ 20 ס"מ קרח – כל גל שירד על האונייה קפא במקום הטמפרטורה בחוץ בלי רוח כ- 25 מעלות מינוס ועם הרוח מעל 40 מינוס ויותר – ניסו עם מכונות קיטור שסופקו עם צנרת לחתוך גושי קרת שום דבר לא עזר נמס בחיתך וקפא מיד בהמשך לאחר מספר ימי ניסיון הפלגנו לניו יורק גם שם בקושי פרקו המטען ירד בסוואנה ו הקרח השיר רק בטרופי לפני קינגסטון ג'מייקה – מכולה גרמנית שהייתה גם בדרכה להליפקס טבעה ונעלמה באותה עת – אני בתמונה עם החרמונית עם הפס האדום.
◊ כתב קצין מכונות ראשי דני רדנר, ינואר 2015 
…ולמען הרקורד, אותה אונייה חוותה שריפה זמן מה לאחר אירוע הקרח, ופנינת התייחסות רב החובל הייתה: ״פעם קר ופעם חם…״
◊ כתב קצין מכונות ראשי אהוד תלמור, ינואר 2015 

דר' סיביליה

1959, מרפאת הימאים הרופא היקר הקשיש עם עדשות משקפיו בעובי של תחתית כוסות פורש, ומגיע במקומו רופא צעיר דר' סיביליה
בצרוף האחות גניה, אנחנו נזהרים שלא לחלוף על פניה עם סיגריה בוערת פן תתלקח להבה מאדי האלכוהול מפיה. דר' סיביליה פונה אליה רק בלשון זכר "גניה, תראה ותסתכל על זה, ותבין " דר סיביליה מכניס לבדיקות , 6 ימאים בבת אחת, את רב החובל ביחד עם נער הסיפון, את ק.מ.ר. עם המשמן יען כי אצלו " כולם שווים בעיני האל " וכך קורא שאני מקבל תוצאות רפואיות שוגות של המסמן, ומורד מהאונייה לטיפול רפואי, הוא מנמק "זה קורה" אבל אני כבר הפסדתי את האונייה שכבר הפליגה בלעדיי, אך למען האמת, היה רופא מומחה, מן השורה הראשונה. זיכרונות !
◊ כתב רב-חובל ניסים דוד כהן, אוקטובר 2025

תקופת הזוהר

שנות השישים והשביעים ייזכרו כתקופת הזוהר של ה "צי הסוחר הישראלי" שהיה במלוא הדרו ותפארתו. מאות אוניות ישראליות שהפליגו תחת דגל ישראלי , בימים, באוקיינוסים ובאגמים הגדולים. מצוותות ב 95% ימאים ישראלים, אוניות נוסעים מפוארות, מטען כללי, הובלה בקירור, מכולות , צובר, תפזורת, מכליות ענק, גל-נuע, הובלת גז. חברות ספנות; צים , אל-ים, החברה הימית להובלה בקירור, סומרפיין, האחים עופר, עתיד , סחר וספנות, אוניות הקיבוץ. סוכני האוניות; שוהם, דיזינגוף, כספי אלאלוף , מנו. בל נישכח את "המטה הראשי והמפקדה העליונה" של כלל ציבור הימאים ה"קינגס-בר", שם ישבנו בעגון אונייתנו בנמל חיפה, שם קבענו לנו סידרי בראשית. היו זמנים ! זיכרונות במלוא הגעגועים. שנות חיי היפות ביותר.

◊ כתב רב-חובל ניסים דוד כהן, אוקטובר 2025

ראש מדור הקצינים

 בשנות השישים, בהיותי קצין ראשון, היה ראש מדור קצינים דובי אילן, אתו הפלגתי כקצין שלישי בהיותו רב חובל על ה"דגניה" , כך שהכרתי אותו היטב. מאד רציתי לעלות על ה "הדר" אז איך עושים זאת ? נגשתי אליו ואמרתי לו: "שלח אותי לאיזה אוניה שרק תרצה, לא איכפת לי , רק לא ובשום פנים ואופן לא ל "הדר" כי לשם אני מודיע לך שאני לא אלך" מה קבלתי ? בדיוק את ה"הדר" מה שרציתי.
◊ כתב רב-חובל ניסים דוד כהן, אוקטובר 2025

"בת גלים"

בשנות התשעים רכשנו בסינגפור אוניה עבור החיל עם עגורן נייד לאורך הסיפון בת גלים? מנוע ארבע פעימות טלטל ישיר שהופעלה על דלק כבד. המנוע עבר שיפוץ במספנה הסינגפורית. צוות של צים סיפון ומכונה יועד להעבירה ארצה. להפתעתנו בהעברה להפעלה על דלק כבד לאחר זמן קצר נסתמו המסננים של השמן בגרגרים שדמו לחול. ערכנו בדיקות ביצועי המנוע ולא נימצא כל פגם. החלפנו את שמן השרוול והאונייה יצאה להפלגה. התופעה חזרה על עצמה. שוב חזרה למספנה ותדלקנו בדלק יותר קל. ושוב התופעה חזרה על עצמה. היות ולא ראינו שום פתרון האונייה עברה את המסע לאילת על דיזל אויל. בארץ ערכנו בדיקות דלק ושמנים ולא נמצאו חריגים. בביקור אצל היצרן הגרמני המהנדסים לא נתנו שום פתרון. אלא המליצו על מסננים בהספק יותר גבוה. דבר שלא ראיתי אותו כפתרון אבל היות שהאונייה לא הייתה של צים נרכשו מסננים לפי המלצת הגרמנים, ללא הועיל. ומאז האונייה הפליגה על דיזל. מכונאים ראשיים ששירתו עליה במילואים עם מוטיבציה למצוא את הבעיה הרימו ידיים. אני כמפקח הטכני בהפעלתה עד הגעתה ארצה מרגיש החמצה ותסכול שלא פתרתי את בעיית החול. לציין את צוות המכונה שעבד במסירות בהפלגת הבתולים. עד היום איני יודע אם המפקח השוודי שמסר לנו את האונייה ידע על הבעיה והסתיר אותה מאיתנו. מפקח מנוול היה, לא קואופרטיבי בכלל. אנשי צוות שהפליגו עליה מוזמנים להעלות זיכרונות.
כתב קצין מכונות ראשי אילן לנדסברג

היכטה ARK והנוסע הסמוי מחיפה

לקראת סוף אוקטובר 1991, בהפלגה על האונייה "צים קילונג", תחת פיקודו של רב חובל עוגן דדיאני ז"ל, קיבלתי קריאת מצוקה SOS על תדר 500KHZ. הקריאה היתה מיכטה בשם "ARK".
בבדיקות קודם ההגעה להצלה, ביררנו פרטים על הפיקוד מהיכן היא ולאן. ומתברר שהספינה הזו, נרכשה ממלטה, ותוכננה להפליג לאנגליה. כאשר על הספינה היו מלבד רב החובל, גם קצין מכונה, חשמלאי, ואחות מוסמכת שסעדה ילד בגיר נכה.
הים היה דיי סוער, וכל התמרון ארך זמן, שבו ירינו עם רובה חיצים ושדרכו העברנו לספינה שהחלה להתמלא מים, גנרטור משאבה נישאת כתוצאה מחור שנפער בדופן ימין והציף חלקית את חדר המכונות, ולמרות זאת המנוע עבד !!
הזעקנו את כוחות ההצלה הבינלאומיים שהגיעו למקום, והעבירו ציוד הצלה מהאונייה שלנו ליכטה "ARK". האירוע לקח למעלה מ-12 שעות כשאנחנו מפליגים במקביל ליכטה, ומסייעים לה במחסה מהים הסוער. לקראת 13:00 של ה-31-10-1991 קיבלנו אישור מכוחות ההצלה, וכוחות נאטו שהצטופפו מסביב , להפליג ולהמשיך ליעדינו.
עודנו מפליגים ומתאוששים מהלילה הארוך…. מתקשרים אלינו מהאונייה "צים מארסיי" תחת פיקודו של קפטן אלברט חזן, בבקשה לתיאום מיקום בים, כדי שנעביר נוסע סמוי שעלה לאונייה צים מרסיי בנמל חיפה, בתקווה להגיע לאירופה בטענה לקבלת טיפול רפואי. וגם פה, תמרונים ,הורדת סירה, העברת הנוסע הישראלי, לאונייה שלנו והמשך הפלגה ארצה.
תעודת הערכה מצוות היכטה, הגיעה לחברת "צים".
◊ כתב רב-חובל אבי גל לוגסי, מרס 2024
אהבתם? שתפו מאמר זה!
תוכן עניינים

כתבות נוספות

לזכרו של דוד פוריה

דוד פוריה, קצין מכונות ראשי (1996 – 1920) – מס. פנקס ימאי…   מס. הסמכה 18 (מדינת ישראל) קצין מכונות ראשי דוד פוריה הלך לעולמו כשהוא

קרא עוד »
להיות ימאי בצי הסוחר

  להיות ימאי בצי הסוחר משמעו להיות חלק צוות אנשי ים המפעילים את האוניות המסחריות של מדינת ישראל. אלו האוניות שמובילות מטענים בין נמלים בארץ

קרא עוד »