להיות ילד של ימאי זה לספר לחברים בגן על אבא גיבור שעובד באונייה ענקית, מסתובב בעולם מביא לי את המתנות הכי שוות בעולם. זה כשיש מסיבות בגן אני יודעת שרק אמא תגיע ותצלם כדי שאבא יראה ויחווה אתנו מחדש אחרי שיחזור בעוד שלושה חודשים.
מביא לי את המתנות הכי שוות
להיות ילד של ימאי זה שבוע לפני שאבא חוזר מההפלגה כולנו מכינים את הבית לבואו וההתרגשות בשיאה. תמיד (תמיד) מגיעים לאונייה לקבל את פניו, עולים בהיסוס על ה- gangway, יושבים יחד בסלון ושותים פחית קולה עם קיט-קט מתוק ומתחילים להריץ את כל הסיפורים, הבקשות, הבעיות, השמחות שהיו, כל מה שהחסרת בשלושת החודשים האחרונים.
לגדול לאבא ימאי זה לרצות לכתוב מכתבים לאדם הכי קרוב אליך. זה לבדוק יום יום את תיבת הדואר בציפייה לקבל מכתב או גלויה, לרוץ לשיחת טלפון שהגיעה מטלפון ציבורי אי שם בעולם .
משפחה של ימאי חיה לצד אמא לביאה שבחלק מהזמן מגדלת את ילדיה לבד– מחנכת, מטפלת, תומכת, מעודדת ומשמיעה גם את קולו של אבא. זה לראות בניהם ניצוצות של געגועים כשהוא נעדר והתרגשויות כשהוא חוזר.
זה לזכות בכיף של להגיע לעבודה של אבא להפלגה שלמה עם ביקורים כל יומיים במדינה חדשה. בזמן הפנוי, כשאנחנו בלב ים, נהנים מסיור מקצועי במכונה, מטיילים עם מגני אוזניים, שומעים הרצאה על כמה חשובה הבטיחות ומרגישים בכל הגוף כמה עוצמות וכוח יש למנוע של האונייה. זה לצהול כשיש סערה ולראות את הבקבוקים על הרצפה מתנדנדים מצד לצד ולדאוג שהמרק לא ישפך מהצלחת, חוצים אוקיינוסים ודואגים להזיז את השעון כל יום בשעה אחת וכל ארוחה היא ארוחה משפחתית בהרכב מלא- אין לאן לברוח!
להכיר המון ארצות בעולם
זה להכיר המון ארצות בעולם, ערי נמל ותרבויות חדשות. לצרוב זיכרונות מיוחדים כמו לפגוש קוף באפריקה ולא לכעוס עליו ששתה לי מהקולה, לחגוג את יום העצמאות האמריקאי בסוואנה, לנסות לדבר אנגלית של כיתה ח' בג׳מייקה, להתרגש מלצלוח את תעלת פנמה, לבקר באצטדיון כדורגל 'מרקנה' בברזיל ולבלות ימים ארוכים באמסטרדם – עיר הפרחים.
להיות ילד של ימאי זה לגדול כשהים הוא מרכז החיים שלנו, לזכות לילדות מיוחדת שמכילה המון געגוע, בעיקר בזמנים של אירועים מיוחדים, בשמחות ובהתחלות חדשות, לצד רגעים אדירים של התרגשות, ואושר עילאי עם כל מפגש משפחתי חדש ושיבה לבית.
גדלנו לאבא ימאי שאהב בכל ליבו את מה שהוא עושה, ייצג בגאווה גדולה – בבית ובחוץ, את חברת צים במשך 47 שנים. להיות חלק ממשפחת צים זה לגדול על אהבת הים וכיבודו!
זכינו ללמוד מה היא אהבה למקצוע, מסירות לעשיה, מימוש שאיפות מקצועיות וחתירה למצוינות בכל יום ויום – בים וביבשה.
לגדול לאבא ימאי זו זכות המלווה בהמון חוויות אישיות ומשפחתיות, זה לתבל את החיים בהתרגשויות המשפחתיות עם כל עלייה להפלגה ועם כל חזרה לבית שביבשה. על אף הגעגועים הרבים זכינו להצטרף להפלגות משפחתיות ארוכות שהביאו לאיחוד וגיבוש משפחתי יחיד ומיוחד.
עכשיו כשאתה עוזב את הנמל המוכר והבטוח ויוצא אל הים הפתוח אנחנו מאחלים לך להישאר קרוב אלינו, להנות מכל רגע ולנוח מידי פעם.
כתבה שירלי יקותיאל, לכבוד אירוע פרישה משפחתי, נובמבר 2021.
הווי משפחתי – הים, צים והפלגות
אז למרות שמצופה ממני היום לדבר על הים, אדבר על חיל האוויר (צחוק קליל מהאורחים).
מאז ומתמיד חלק מהווי המשפחתי שלנו היה הים, צים, ההפלגות, הביקורים, המזכרות ובעיקר הסבלנות וההמתנה לחזרה מסבב נוסף של הפלגה.
הנוכחות שלך הייתה גם כשפיזית היית רחוק.
יש כאלה שבאים לעבודה ויש כאלה שבאים לעבוד, אצלך זה ברור עשית כל כך הרבה לטובת החברה מתוך אהבה לים.
זה הזמן לסדר את המחשבות ולפנות מקום להתרגשות חדשה ממקומות של צפויים.
מעריכים ולא שוכחים כל דבר שאתם עושים עבורנו.
כתבה רויטל ברזני, לכבוד אירוע פרישה משפחתי, נובמבר 2021
ראיתי את ה'קונטנרים' – 'זליג'
לאבא היקר,
בתור ילד, לא אשכח איך ישבתי על עדן החלון באונייה וראיתי את ה'קונטנרים' שמעבירים מהמשאיות את לב האונייה והייתי צועק בהתלבות זלינג – זלינג, זלינג.
בלילה, היינו יורדים למכונה ובודקים את מכלי הדלק המתמלאים בדלק (תדלוק).
כסגירת מעגל בשנים האחרונות, אתה מסיים את עבודתך בצים כאחראי הקונטנרים הכי חדשים והמיוחדים שיש (צימוניטור).
אני גאה בך מאוד על הדרך שעברת ושמח שנהנית מהזמן שעבדת בצים והיית במקום שאתה הכי אוהב ומחובר אליו, הים.
מאחל לך הרבה בריאות טובה, שתהנה ותבלה בתקופה החדשה שאתה מתחיל ותמשיך לטרוף את העולם בים, באוויר וביבשה.
אוהב המון, פושפוש.
כתב אליאב אוזן, לכבוד אירוע פרישה משפחתי, נובמבר 2021
◊ קריאה נוספת באתר – ילדי ימאים כותבים
◊ לצפייה – אלבום תמונות משפחות באונייה
◊ במבט אישי – במסגרת עבודתי בחברת "צים" כאיש-ים עלי להדגיש בוודאות –
מאחורי כל איש ים חזק ומצליח יש משפחה חזקה עוד יותר שעומדת לצידו, ואוהבת אותו בכל ליבה.
