גבריאל בן-שבת ז"ל, ימאי משק של ה"מצדה"
גבריאל בן-שבת בן 24, טבע באסון טביעה האונייה הישראלית "מצדה" של חברת "צים" ב-8 במרס 1981 במהלך הפלגה מאשדוד לבולטימור באזור לאי ברמודה, עם מטען של אשלג בתפזורת. באסון טבעו 24 אנשי צוות. גבריאל הפליג כימאי משק בצוות האונייה "מצדה". נולד בישראל בשנת 1957. החל להפליג כמגיש.
הניח הורים, אחים ואחיות, רעייה ובת. בת שניה נולדה כארבע חודשים לאחר מותו.
בס"ד
גבי היקר !
"דליה, אל תדאגי, יהיה בסדר, אני אחזור ואבלה איתך את כל הקיץ". אלו היו מילותיו האחרונות לאחר ניסיון שכנוע שלי ושל בני משפחתו שלא יפליג, אך הוא הבטיח שזו הפלגתו האחרונה ואכן הפלגה שממנה לא שב.
גבי פנה אל הים בעקבות רבים מבני משפחתו. הוא אמנם לא אהב את הים ולא ראה בזה מקצוע לעתיד, אך הייתה לו מטרה אחת: להתבסס ולפנס אותנו.
בכל חופשה מהפלגה היינו כמו בחגיגה. תכננו תוכנית ובנינו חלומות, כיצד נגדל את הילדים. גבי השקיע כח ומאמץ רב כדי להבטיח עתיד טוב למשפחתו. הוא היה קשור מאוד להוריו ואחיו, כיבד את כולם וידע כיצד לשמח את ליבם. יצר קשרים עמוקים עם חברים, אך תמיד אני והילדה היינו בראש העדיפויות.
בתנו הבכורה, שירלי, שהייתה בת שבע חודשים בעת האסון, הייתה משוש עיניו אך מה קצר הזמן שבילו יחדיו. את בתנו השנייה, גבי, שנקראת על שמו לא הכיר כלל. הגורל האכזר התערב ומנע את שמחת החיים.
אנו נשארנו קר עם שאלות גדולות בלב, שאלות שאין להן מענה.
רעייתך,
נר זיכרון
להאיר את אנשי הים הישראלים שטבעו, אשר שמותיהם
מוזכרים כאן והם לא מעטים. אשר נרם
כבה לעולמים. הם נחים בשלווה נצחית
את מנוחתם האחרונה בים.
יהי זכרם ברוך
לעולמי עד.