לזכרו של הלפרן ירמיהו

ירמיהו הלפרן (ירמה), רב-חובל

(1962 – 1901) – מס. פנקס ימאי…   מס. הסמכה…

רב-חובל ירמיהו הלפרן הלך לעולמו כשהוא בן 61.

ירמיהו הלפרן הקדים את תקופתו. מראשי "בית"ר", חלוץ הימאות העברית, ממייסדי הימאות העברית. כל ימיו נהג כעברי בן חורין. מאחוריו אין דבר זולת האמונה, הדבקות במטרה וקסמו האישי. הלפרן הוכשר כרב-חובל בלונדון.

ירמיהו יליד רוסיה עלה לארץ בשנת 1913 ולמד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בשנת 1919 היה לאיש צוות של הספינה "החלוץ". בשנת 1927 בעקבות אסון במשפחתו יצא לפריז, שם התוודע לזאב ז'בוטינסקי והצטרף לבית"ר. הוא יזם את הקמת בית הספר הימי באיטליה ורכש לשם כך את הספינה "שרה א" אשר שימשה כבית ספר צף ואוניית אימונים, התמנה בהמשך לרב-חובל שלה. בסיום מחזור ראשון הלפרן הוסמך לרב-חובל להפלגות קצרות. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התגייס לצי הנורווגי והפליג כקצין סיפון על ספינת אספקה.

בשנת 1946 אלפרן באמצעות הליגה הימית העברית באנגליה מכשיר ספינה "יוסף הרץ" ללימודים ואימונים לאמודאים במרסי. בשנת 1948 חזר הלפרן לארץ ישראל. בשנת 1949 הגיש ירמיהו הלפרן לראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, הצעה לארגון מחדש של חיל הים הישראלי. על פי הצעתו תיבנינה אוניות בעלות יעוד כפול, בעתות שלום הן תשמשנה כאוניות סוחר ובעתות מלחמה ניתן יהיה להפכן, בתוך מספר שעות, לאוניות מלחמה. בן-גוריון הבטיח לעיין בתוכנית, אך היא מעולם לא מומשה. בשנת 1954 היה נספח למשלחת מחקר צרפתית בים האדום, בהמשך חקר אלפרן ירמיהו את מצולות הים באילת והקים את המצפה התת-ימי באילת. כתב את הספר "תחיית הימאות העברית" שיצא בשלש מהדורות, בשנת 1961, 1982, 2001. בשנת 1961 זכה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ומחקר על ספרו, על שמו יש רחוב בחיפה, בנתניה, בהרצליה ובאשדוד.

מתוך ספרו תחיית הימאות העברית 1961; עמותת ירמיהו הלפרן 2003