זאב הים, רב-חובל
(1901 – 1977)
נולד בשם וולודיה איצקוביץ, באודסה שבאוקראינה . מנעוריו נמשך אל הים והימאות. את הכשרתו כימאי קיבל כנער יהודי יחיד בבית הספר לקדטים באודסה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1924, עיברת את שמו הפרטי לזאב ואימץ את מושא אהבתו, הים, כשם משפחה.
בארץ ישראל היה בין מייסדי קיבוץ השומר הצעיר, ובמסגרתו הקים את "פלוגת הים", סייע בהקמת אגודת יורדי ים זבולון. זאב הים עבד על אוניות סחר חופים בין חופי ארץ ישראל, לביירות, טריפולי ואלכסנדריה. זאב הים הפליג על האונייה "גוזל" כקצין סיפון, בהמשך מונה לרב החובל בפועל של "גוזל". יצא ללימודים באנגליה, בסיומם הוסמך לרב-חובל לספינות חופים.
זאב הים שימש בחיפה כמנהל המחלקה הימית הממשלתית בעת בניית נמל חיפה, בהמשך מונה כמנהל טכני בחברה לספנות והספקה ולמנהל נמל תל אביב. לאורך כל השנים עסק בפעילות נוער, והיה קשור באגודת זבולון ובתנועות אחרות. זאב הים היה גם ממקימי החבל הימי לישראל וממניחי היסודות לבית הספר הימי בחיפה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נבחר זאב הים לממלא מקום לראש מחלקת השיט לבית הספר הימי בחיפה. במהלך המלחמה התגייס הים לשירות הצי הבריטי, בהמשך הוא היה ממקימי "דולפין", הזרוע הימית של ארגון "ההגנה". לאחר שחרורו מהצי הבריטי, שלח דוד בן-גוריון את הים לאיטליה לרכוש כלי שיט, בהם סירות נפץ שהטביעו במלחמת העצמאות את האונייה האמיר פארוק, ספינת הדגל המצרית.
זאב הים כתב ספרים רבים על תולדות הספנות הישראלים: "חבלים וקשרים", "הדגלים", "ספינות מספרות", "נתיבי ים", "על פני שבעת הימים", "בין גלים עליזים", "בין גלים סוערים". על שמו נקראו שתי ספינות אימונים של בית הספר לקציני ים עכו: אוניית הסוחר א/מ "רב חובל זאב הים" , שירתה בין השנים 1990-1979; וספינת האימונים "רב חובל זאב הים", שירתה בין השנים 1997-1991[100].
זאב הים היה ימאי, מחלוצי הימאות העברית בעת החדשה. פיתח את התודעה הימית אצל בני הנוער ביישוב היהודי בארץ ישראל, ונחשב לרב החובל העברי הראשון.
יהי זכרו ברוך !
הימאי העברי הגדול – זאב הים, יומן אל-ים 60