קציני הים

לזכרו של חיים אזולאי

חיים אזולאי ז"ל

חיים אזולאי בן 32 טבע באסון טביעה האונייה הישראלית "השלושה" של חברת אופיר ב-24 בינואר 1967, במהלך הפלגתה בים הטירני עם מטען חימר בתפזורת למרסיי, עם כל 21 אנשיה. חיים הפליג כטבח באונייה "השלושה". היה בעל מסעדה באילת בעבר.

באספת האזכרה

עם פרסום אסון "השלושה", הביעה ממשלת ישראל את רגשי צערה על האסון הכבד שפקד את המדינה ואת משפחת הימאים, וכן הביעה הממשלה את השתתפותה באבלם ויגונם של בני משפחות הנספים. הממשלה הכריזה אבל על אובדן אנשי האונייה ונוסעיה. ביום זה, הונף דגל המדינה עד חצי התורן מעל בנייני הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור. בפתיחת ישיבת הכנסת של אותו יום, העלה יו"ר הכנסת מר קדיש לוז את זכרם של אנשי הצוות והנלווים להם שנספו באסון "השלושה", והביע בשם הכנסת תנחומים למשפחות השכולות ביגונן עקב האסון הכבד ביותר שפקד את הספנות הישראלית. כל הנוכחים בכנסת שמעו את דברי היו"ר בעמידה.

23 בפברואר 1967

מדברי המזכיר הכללי של ההסתדרות א. בקר:

אנו משלמים במיטב דמי בנינו מחיר האדמה, הנכבשת לנו למטה, מחיר השמים הנכבשים לנו מעל, וגם מחיר הים – במאמצינו לקיים בו את הנתיב האחד המקשר אותנו עם העולם החיצון, המצור, אשר בעורפנו ביבשה, וספינות חיל-הים הערוכות כאן, רק באים להזכיר לנו, כי כולנו בספינה אחת, כי דין המקיימים נתיבי בטחון, ודין הנספים בשירות זה כדין הנופלים על המשמרת: חייהם מופת וזכרם צרור בלב כולנו בצרור היגון והתפילה – גם לשלוות ארץ וגם למעט שלוות-הים.

מנאום, באספת האזכרה מרכז הקואופרציה של י. ריטוב:

נערי פלאים, תפארת אדם, נושאי אגדות קסמים, ולהם אוצרות תום וטוהר ויפעה, גבורה וחן וחסד ואהבה, ובליבם – החזון והלהט לכנוף בנים של עם גולה, הנע ונד, באפס תקוה, על פני ימי התבל, ולהפכם לכובשי הים, לרודים בים, להיותו כלי שרת לעם הנגאל במולדתו, העם הבונה את חיין וחברתו החדשה.

מדברי שר התחבורה מ. כרמל באזכרה הממלכתית:

ממשלת ישראל מרכינה ראשה בפני הנספים באונייה-המשא "השלושה" והעם כולו מלוכד ביגון, באבל ובשכול שפקד את הימאות הישראלית, את המשפחות השכולות, את חברת "אופיר" ואיגוד הימאים ואת כל העושים במלאכה בים.

בטקס שנערך בסוף אוגוסט 1968 בנוכחות משפחות הנספים נחנך, בלשכת הספנות הישראלית בחיפה, לוח זיכרון להנצחת כ"א אנשי השלושה.

הנספים באסון "השלושה" מוצבים באתר ההנצחה לימאי צי הסוחר, בפינת הרחובות ווינגיט ושדרות קיש בחיפה.

יהי זכרו ברוך !

כשספינתי תצא – תפליג בים,

כשספינתי שלי תחזור מים

אביא לך גל,ילדתי,

כשיחזרו גם חברי מים

אודה לאל הטוב שבמרומים.

ואתה אבא שלי לא חזרת.

54 שנים חלפו מהיום הארור בו אבד הקשר עם אוניית השלושה. השבוע גיליתי שאין לי אפילו תמונה אחת איתך. כל כך צעיר היית,והים האכזר לקח אותך ואת צוות האנייה ולא נותר ולו אחד שיספר על הרגעים האחרונים בהם הבנת שארבעת ילדיך ישארו יתומים, ואשתך שרה שכל כך אהבת תשאר אלמנה צעירה. לא זכינו אפילו בקבורתך.נותרתם במצולות הים נעדרים. מבקשת מכל מי שיכול היום בכל העולם לומר ולו משפט לעילוי נשמתך. חיים בן סימי וכל אנשי צוות השלושה.

מאת 25-1-2021 בתו Elisheva Azulay Cohen

חוברת אזכרה 30 יום לטביעת האונייה "השלושה", מתוך העיתון שיתוף 1967