לזכרו של משה קול

משה קול ז"ל

(ב-22 יוני 1995 )   – מס. פנקס ימאי…

משה קול נספה באסון טביעת האונייה "מינרל דמפייר", חכורה לחברה הרשומה בישראל, ב-22 ביוני 1995. האונייה טבעה במהלך הפלגה מברזיל לקוריאה, באסון נספו כל אנשי צוותה 9 ישראלים ו-21 פיליפינים. משה קול, ששימש רב-מלחים באונייה "מינרל דמפייר", נמצא בחיפושים באותה העת באזור ההתנגשות והובא לקבורה בישראל.

לאחר חיפושים נמשו גופותיהם של חמישה ישראלים שאותרו והובאו לקבורה בישראל.

• הבן של משה קול, אלון 24, שנה לטביעה אומר – "אני יודע שהבאת הגופה  לארץ  שינתה המון לאמא שלי, אני יודע שהייתה לה הקלה, שהביאו אותו לקבורה. לי זה לא שינה. בהלוויה, הגוף שלי היה שם, אבל הראש היה במקום אחר. הרי אם חושבים על זה, מה זה משנה? לי מבחינתי היה לי יותר נוח לחשוב, שכל הצוות נמצא בהפלגה אינסופית כזאת. בכלל אנחנו, במשפחות הימאים, רגילים לחיות בלי הנוכחות של אבא בבית, כי הוא רוב הזמן בים, אז אפילו שעברה שנה, אני לא יודע עד כמה אנחנו קולטים שהוא לא מפליג. רק לפעמים, כשאני הולך לישון או כשאני לבד, אני חושב שהוא בעצם מת, ואז זה כואב, רגשית. מבחינה רציונלית, החיבור שלי איתו נגמר ביום שהודיעו לנו על האסון. הלוויה הייתה לגביי ריטואל.

לא היה לי האומץ לזהות את הגופה, רציתי לזכור את אבא כמו שזכרתי אותו. קראתי את הדוח הפתולוגי על מצב הגופה, וזה הספיק לי. הדוד שלי זיהה אותו.

גם אחרי שעברה שנה, אתה כל הזמן חושב על הדקות האחרונות שעברו עליו, על איך הוא חשב להציל את עצמו. גם אחרי שעברה שנה, בסוף היום, כשאתה הולך לישון, את המקבל את ה'פלשבקים'. ואז מתעוררים בבוקר, וממשיכים באילו בחיים".

פורסם בעיתון ידיעות במוסף שבע ימים 28-6-1996

יהי זכרו ברוך !