לזכרו של רפאל שמואלי

בראשית דברי ברצוני להודות לכם על שבאתם ללוות את אבינו בדרכו האחרונה אבא יקר, אנו נפרדים ממך היום אחרי מאבק ארוך וממושך במחלת הדמנציה והאפזיה המוטורית 5 שנים של מסע סיזיפי , קשה ומורכב בהם ליוונו אותך בכל שלבי המאבק במחלה – הכאבים , במצב הסיעודי המורכב אל מול בגידת הגוף שהוא לבוש האדם אך איננו האדם עצמו אלא הרוח והנשמה החיה בקרבו במהלך שנות חייך הנחלת לנו את חינוך לערכים והאצלת מתכונות אישיותך: צניעות וענווה , יושרה, אהבת האדם והארץ – חמלה נתינה וחסד – קרוב ל 40 שנה שרתת בנאמנות ובעבודה קשה בצי הסוחר הישראלי כקצין ים בדרגת "ציף-אינגינר" קצין מכונות ראשי, ראית וחקרת ארצות תרבויות ועמים שונים נלחמת בכל שלב משלבי מחלתך כשם שנלחמת בגלים , בים סוער בדרגת 10, חזק וגועש נאמן לדרכך כמו אונייה לנתיבה, כמשפחה אנו אוהביך עשינו כל אשר על ידנו בטיפול רפואי מסור ובדאגה יום יומית שעה שעה – זוכרים תמיד את צו הוראתך: "במקום בו אין אנשים השתדל להיות איש " תנוח על משכבך בשלום בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת יהא זכרך ברוך – ומנוחתך עדן!