לזכרו של שלמון אבנר

אבנר שלמון, רב-חובל

(1986 – 1917) – מס. פנקס ימאי…   מס. הסמכה…

רב חובל אבנר שלמון הלך לעולמו כשהוא בן 69.

בשנת 1988, שנתיים לאחר פטירתו, בטקס הסרת הלוט של המרכז ללימודי שייט ע"ש רב-חובל אבנר שלמון בבית ספר הימי בעכו, השתתפו בני משפחתו, חבריו למקצוע ולדרך וכל בית אל-ים. דברים לזכרו של המנוח נשאו מר יעקב רקנאטי, מנכ"ל אל-ים, ידידו הקרוב רב-חובל גד הילב ומנהל בית הספר לקציני ים בעכו.

מר יעקב רקנאטי, מנכ"ל אל-ים נושא דברים לזכרו של ר/ח שלמון ז"ל, בעכו, בעת פתיחת המרכז ללימודי שייט ע"ש רב-חובל אבנר שלמון

שלמון ורנר, כפי שכונה על ידי ידידיו – היה מחלוצי הימאות העברית ומבכירי העובדים בחברת אל-ים. אבנר שלמון נולד בגרמניה, בשם ורנר סלומון. עוד בהיותו בן שש עשרה וחצי, לאחר שסיים עשר שנות לימוד בלבד, החליט הנער הצעיר לצאת את בית הוריו ולהיות יורד ים. בשנת 1932, ורנר הצעיר הצטרף כנער סיפון לצוותה של אוניית מפרש גרמנית קטנה, ששייטה במימי הים הבלטי והים הצפוני. שם הוא טעם, לראשונה, את טעם הרומנטיקה של הים, גילה את צפונותיו, למד להוקיר ולדעת לעמוד בפני זעמו.

בשנת 1934, הוא עלה ארצה, הצטרף לקבוץ הזורע ועבד שם בבריכות הדגים. אולם כיורד ים בדמו, עיסוקו כדיין בבריכות לא קסם לו במיוחד, ב- 1935 הוא חזר לים ועלה בנמל חיפה על סיפון האונייה "עמליה", המניפה דגל גרמני. כעבור זמן הוחלף שמה ל"עמל" ועל התורן הונף דגל פלשתינה. ורנר היה אחד היהודים הבודדים שלא נרתע לעבוד באונייה גם כמסיק דודים בפחם. זו הייתה עבודה מפרכת ביותר בחום הקיץ הלוהט של הים התיכון, כאשר האונייה בנויה, למעשה, להפלגה במימי צפון-אירופה הקרירים.
בין השנים 1939-1935 הפליג ורנר כמלח רגיל, ואחר כך כמלח כשיר, בכלי שיט שונים של הספנות העברית דאז; מרביתם בשרות חברת הספנות "עתיד". בראשית 1939 הוא נטל פסקי זמן מן הים ונסע להשתלם בלונדון במקצועות ימיים.

ב- 1946 הצטרף ורנר למוסד לעליה ב', שארגן את עלייתם של פליטי השואה מאירופה ומצפון אפריקה אל פלשתינה – ארץ ישראל, הוא קיבל דרגת קצין שני ב- "צי הצללים" של ספינות המעפילים, תחילה הוצב כסקנדינביה ולאחר מכן על סיפון האונייה "פאן יורק". זכור בוקר בחודש דצמבר 1947 בעת המסע מנמל בורגס שבבולגריה לפמגוסטה שבקפריסין, ורנר ניצב על הגשר וצפה מאמצעות המשקפת הימית אל תוך קהל אלפי המעפילים, המתנשפים בסיפון הקדמי הפתוח. הוא התמקד בדמותה של מעפילה צעירה אחת והכריז קבל עם ועדה: "זו תהיה אשתי". ואכן, כעבור חודשיים, בפברואר 1948, ורנר נשא לאישה את דורה הבולגריה – אותה נוסעת מן ה"פאן-יורק". החופה, נערכה במחנה מעצר בקפריסין, לשם הובלו נוסעי ה"פאן יורק", לאחר שנלכדו על ידי הבריטים.

עם תום מלחמת השחרור הצטרף ורנר לצי הסוחר הישראלי. בין 1948 ל- 1961 למעט הפסקה בת שנתיים, הוא הפליג במסגרת חברת "צים" על 19 אוניות שונות, כולל פיקוד על המכלית "פטריה" ועל אוניות הנוסעים "ירושלים" ו"תיאודור הרצל". בעת מלחמת סיני (1956), נקרא ורנר סלומון לפקד על האונייה "מלכת שבא", שהפליגה בין שרם א-שייך ואילת. היו מי שהתלוצצו: "הנה סלומון שוב על מלכת שבא". בשנת 1964, ורנר סלומון, שבינתיים שינה את שמו לאבנר שלמון, על פי המלצת הנשיא דאז, יצחק בן-צבי, שהפליג על האונייה "תיאודור הרצל" בפיקודו, עזב את "צים" והצטרף לחברת "מריטיים אוברסיז" בניו-יורק. הוא התמנה לתפקיד של מפקח ימי ולאחר מכן סמנכ"ל לתפעול ימי, תפקיד בו שימש עד יציאתו לגמלאות ב- 1982.  בערוב ימיו לקה במחלה קשה.  ב- 1985 הוא העתיק את מגוריו מארה"ב חזרה לחיפה. כמה חודשים לאחר מכן, באפריל 1986 – הלך אבנר שלמון לעולמו, שלשה חדשים בלבד לפני יום הולדתו ה-70.

הובא מתוך יומן אל-ים 91, מספטמבר 1988