ראובן סדנאי, רב-חובל
(2011 – 1933) – מס. פנקס ימאי… מס. הסמכה…
רב-חובל ראובן סדנאי הלך לעולמו כשהוא בן 78.
ראובן סדנאי בוגר בית הספר הימי שליד הטכניון, שירת בחיל הים ולאחר מכן במגוון תפקידים בחברת "צים". באוניות החברה החל דרכו כמלח והגיע לדרגת רב-חובל.
הוא שירת על אוניית הדגל של צים, "שלום", כר/ח משנה, לאחר שהיה בצוות הפיקוח על תפקידי ניהול בחוף, בין השאר בנציגות בנייתה בצרפת. פיקד על אוניות נוספות ומילא גם תפקידי ניהול בחוף בין השאר נציגות "צים" בניו יורק. הוא ייסד את חברת הספנות "קוראל" והיה קונסול כבוד של פורטוגל. קיבל תואר אבירות משגרירות פורטוגל. סדנאי היה דמות דומיננטית בקהילת הספנות בארץ ופעל רבות בתחום החינוך בין השאר כנשיא כבוד של מועדון השייט חיפה. מרכז השייט הימי והשייט הספורטיבי, בחוף השקט נקרא על שמו.
את ראובן הכרתי לראשונה בבית הספר הימי שליד הטכניון בשנת 1949. מבוגר היה ממני בשנתיים, הקשר בינינו נוצר וחושל כאשר שירתנו שנה על האונייה "יהודה" כקציני סיפון. יחסי העבודה שלנו במסעות המפרכים למערב אפריקה, בתקופה של טרום מיזוג-אוויר באוניות צים, היו יותר מאשר סתם קולגיאליים הם היו חבריים. עזרנו זה לזה, מעל ומעבר, ואפילו חיפינו אחד על שגיאותיו הקטנות של חברו. כל זה תחת עיניו הפקוחות של רב החובל בן ברקוביץ, יבדל לחיים ארוכים, ששנה תחת פיקודו עשתה אותו לנשוא להערצת שנינו. בטקסי חציית קו המשווה מלך הגלים והתהומות. כיהן ריבי, רם הקומה ויפה התואר, כמובן בתפקיד נפטון. אחרי האונייה "יהודה" נפרדו דרכינו, פרשנו איש-איש לאונייתו. המגע המקצועי הישיר ניתק, אך לא זה האישי. לפני 40 שנה נפגשנו בניו-יורק והדברים שסיפר לי על לימודיו באוניברסיטת קולומביה נתנו לי את הדחיפה האחרונה לה הייתי זקוק כדי לפרוץ לעצמי דרך לקריירה אקדמית, תוך כדי עבודה מלאה לפרנסתי.
מאוחר יותר באה הצעתו להצטרף אליו כשותף בקוראל. ההצעה הייתה מעניינת והוגנת. יכלה לפרוח ממנה סינרגיה מוצלחת ביותר של איש חזון עסקים ולימודים באוסטרליה טרם מוצו אותו זמן עד תום. יעצתי ושל עזר כנגדו, הנאמן על האיזונים והבלמים. לא נעניתי לה משום שתוכניותיי לגבי לו אז לשנות מפנה בפילוסופיה של עסקיו, ולוותר על עסקה מסוימת שהייתה מאד קרובה לליבו. לשמחת שנינו בחר בתחום עיסוק ספנות פחות מסוכן, בו הצליח בגדול. הוא לא שכח לי זאת. שמרו בשקידה על קשר שידידותי איתה אף היא שורשיה באותם שנה בלתי נשכחת על סיפונה של האונייה "יהודה".
לפני כשנה הציע לי שנחקור יחד נושא מסוים מדיסציפלינה זאת, ואולי גם נכתוב אודותיו. באוגוסט, לפני יצאתי לנסיעה ארוכה לחו״ל, שוחחנו את שיחתנו האחרונה. הוא העלה רעיון מקורי בקשר למקומו של שעון החול בניווט העתיק וביקש, כאילו חש שגרגירי החול בשעון הפרטי שלו אוזלים והולכים שאבחן אותו לעומקו. הבטחתי לו שלכשאפנה – אפילו תבע ממני אשנה. לצערי לא נפניתי ובשל פטירתו החטופה הצטרפה הסוגייה לרשימה לא-קצרה של נושאים פתוחים שהשאיר אחריו.
נוח על משכבך בשלום ריבי (ראובן) ספן ואיש ספנות. הייתה זאת זכות להיות לך לחבר ולספון את ידידותך.
מאת ר/ח דר' אברהם אריאל, דברים לזכרו בטקס גילוי המצבה של ראובן סדנאי. מגזין צים 85 עמוד 61, אפריל 2012.
ראובן סדנאי ויקפדיה, מוזיאון ראובן סדנאי
יהי זכרו ברוך.
