
מערכת כיבוי אש קבועה באמצעות CO₂ – Carbon Dioxide היא אחת ממערכות הבטיחות החשובות באוניות סוחר, ובמיוחד בחדר המכונות. היא מיועדת להתמודדות עם שריפה גדולה בחדר מכונות שלא ניתן להשתלט עליה באמצעות אמצעי הכיבוי המקומיים ועלולה למסכנת את האונייה כולה.
הדרישות למערכות אלה נקבעות במסגרת SOLAS וה־FSS Code של IMO.
מהי מערכת CO₂ ולמה היא קיימת
בחדר המכונות קיימים יחד גורמי סיכון רבים: דלק ושמן סיכה חמים, צנרת דלק בלחץ, משטחים חמים, דוודים, מערכות אוורור המכניסים אויר, ציוד חשמלי ומכונות רבות. דליפה או התזה של שמן על משטח חם עלולות להתפתח במהירות לשריפה משמעותית.
מערכת ה־CO₂ הקבועה נועדה לשמש אמצעי מרכזי לכיבוי שריפה חמורה בחלל המכונות, כאשר אמצעי כיבוי מקומי, מטפים, מים או מערכות אחרות אינם מצליחים להשתלט עליה. CO₂ הוא גז שאינו דליק ואינו תומך בבעירה. כאשר משחררים כמות מתוכננת שלו לחלל סגור, הוא מפחית את ריכוז החמצן לרמה שבה האש אינה יכולה להמשיך לבעור.
כיצד בנויה המערכת
באונייה קיים חדר או תחנת CO₂ ייעודי, ובו מספר רב של מכלי CO₂ בלחץ. כמות ה-CO₂ מחושבת בהתאם לנפח החלל המוגן ולדרישות התקנות. המכלים מחוברים באמצעות סעפת וצנרת אל נחירי פיזור בחדר המכונות ובחללים מוגנים נוספים בחלל. הפעלת המערכת נעשית מתחנת שחרור ייעודית וכוללת אמצעים שנועדו למנוע שחרור מקרי, להתריע בפני הצוות ולאפשר את פינוי החלל לפני שחרור הגז. אחד העקרונות החשובים הוא שהמערכת תהיה מסוגלת לשחרר את הכמות הנדרשת במהירות מספקת.
לפני שחרור CO₂ לחדר המכונות יש לבצע פעולות קריטיות, ובהן:
- להפעיל את אזעקת הפינוי (CO₂), לוודא שכל האנשים יצאו מחדר המכונות ולבצע ספירת צוות.
- לעצור את כל מערכות האוורור ולסגור את כל פתחי האוורור והדמפרים.
- לסגור דלתות ופתחים אחרים כדי שהחלל יהיה אטום ככל האפשר.
- להפסיק את אספקת דלק ושמן לציוד הרלוונטי באמצעות הפעלת שסתומי סגריה מהירה. (Quick Closing Valves).
- לעצור משאבות דלק, מאווררים וציוד אחר העלול להמשיך להזין את השריפה.
- רק לאחר השלמת הפינוי והבידוד – לשחרר את כמות ה־CO₂ הנדרשת.
היתרונות החסרונות והסיכונים
היתרון הגדול של CO₂ בחדר מכונות הוא יכולת לכבות שריפה גדולה בכל החלל, לרבות אזורים שקשה להגיע אליהם באופן ישיר. יתרונות נוספים הם שהגז אינו מוליך חשמל ולכן מתאים גם בסביבת ציוד חשמלי; הוא אינו משאיר מים, קצף או משקעי אבקה על המכונות; אין כמעט נזק ישיר לציוד כתוצאה מחומר הכיבוי עצמו; והוא יכול להגיע לחללים נסתרים שאמצעי כמו סילון מים או קצף אינו מגיע אליהם. כאשר חדר המכונות אטום כראוי ונשמרת בו ריכוז מספיק של CO₂, המערכת יעילה מאוד בכיבוי שריפות דלק ושמן.
החיסרון הגדול ביותר הוא הסכנה לחיי אדם. CO₂ הוא גז חונק ומסוכן מאוד בריכוזים המשמשים לכיבוי אש. לכן אסור לשחרר אותו לפני שמוודאים שהחלל פונה מאנשים. כניסה לחדר לאחר שחרור CO₂ מחייבת נוהל קפדני, ובשלבים שבהם האטמוספרה עדיין מסוכנת – שימוש בציוד נשימה מתאים. חיסרון נוסף הוא שהמערכת תלויה מאוד באטימות החלל. אם דלתות או פתחי אוורור נשארים פתוחים, ה־CO₂ יכול לברוח, ריכוזו יפחת והכיבוי עלול להיכשל. קיימת גם סכנה של הצתה מחדש. אף שהלהבות כבו, חלקי מנוע, צנרת או משטחים עלולים להישאר בטמפרטורה גבוהה. פתיחה מוקדמת של חדר המכונות והחדרת אוויר עשיר בחמצן עלולות לגרום להתלקחות מחודשת. לכן, לאחר שחרור CO₂ חשוב מאוד לא למהר לפתוח ולאוורר את חדר המכונות. יש לאפשר לחלל להתקרר ולפעול בהתאם לתוכנית החירום ולהחלטות פיקוד האונייה.
מערכת CO₂ אינה אמורה להיות בהכרח הפעולה הראשונה בעת גילוי שריפה קטנה. בתחילת אירוע מנסים, כאשר הדבר בטוח ואפשרי, להשתלט על האש באמצעות אמצעי הכיבוי המתאימים – מטפים, קצף, מים או מערכת כיבוי מקומית קבועה כגון ערפל מים – בהתאם לסוג השריפה ולמערכות המותקנות באונייה.
לסיום
שחרור CO₂ הוא צעד משמעותי מאוד, משום שהוא מחייב פינוי ואטימה של חדר המכונות ועלול להיות כרוך בהפסקת פעולת המכונות, באובדן ההנעה וייצור החשמל העיקרי של האונייה. מערכת CO₂ מכבה את האש באמצעות הפחתת ריכוז החמצן הדרוש להמשך הבעירה. יעילותה גבוהה מאוד בחדר מכונות סגור, אך מאותה סיבה היא גם מסוכנת מאוד לבני אדם ודורשת פינוי מלא, אטימה והפעלה מבוקרת. מערכת זו מחייבת תחזוקה, בדיקות תקופתיות ותרגול הצוות, כדי להבטיח שתפעל כראוי בשעת חירום.

כתיבה: שמעון אוזן, ספטמבר 2026, עבור אתר SeamanPhoto
◊ במבט אישי – במסגרת עבודתי בחברת "צים" כאיש-ים הכרתי היטב את מערכת ה-Co2 בכל אונייה בה הפלגתי, קיימנו בדיקות שבועיות למערכת ובתרגילי כיבוי אש באונייה הדרכתי והסברתי לצוות האונייה את אופן פעולתה ואת כללי הבטיחות הנדרשים להפעלתה. בהמשך, כאשר עבדתי במשרד כמפקח אונייה, דאגנו במהלך שהיית האוניות במבדוקים, לביצוע הטיפולים והבדיקות התקופתיות במערכת ובבקבוקי Co2, בהתאם לדרישות האמנות, חברות הסיווג ורשות הדגל של האונייה.




