סמל הספנות המודרנית

 הסמל הנפוץ ביותר של הספנות הוא העוגן, המסמל יציבות, בטחון וקשר לים. העוגן הוא סמל מסורתי ורב עוצמה המקושר יותר לים ולמשיטות. לעומת זאת, המדחף הוא מרכיב טכני חשוב באוניות מודרניות.

סמל הספנות המודרנית

ראוי כי המדחף (פרופלור) יהיה סמל הסמלים של הספנות בימינו. בעוד שהעוגן מסמל עצירה, שמרנות והישארות במקום, המדחף מבטא – את רוח החדשנות וההתקדמות של הים ואנשי הים.
העובדה שהמדחף ממוקם מאחור, אך הוא זה שמניע את האונייה קדימה, מזכירה כי הכוח לקדם נובע לעיתים ממה שנמצא מאחורינו – מן הניסיון, הידע והדחף הפנימי.
בעידן שבו ערך התנועה, ההובלה והחדשנות גובר על ערך העצירה, ראוי שהמדחף – ולא העוגן – יהיה הסמל המרכזי של הספנות המודרנית.

באופן ברור הערך החומרי וערך הייצור של מדחף אונייה גבוהים בהרבה משל עוגן. מדחף עשוי לרוב מסגסוגות יקרות – ברונזה, ניקל, אלומיניום וחומרים מיוחדים אחרים העמידים לקורוזיה ולעומסים דינמיים. עוגן עשוי ברוב המקרים מפלדה פשוטה ובייצור המוני, זול בהרבה.

ייצור מדחף כולל תכנון מדויק, הנדסה מתקדמת, יציקה איכותית, עיבוד שבבי מדויק, איזון דינמי, והתאמה לכל אונייה. מדחף גדול לאוניית סוחר יכול לעלות מאות אלפי דולרים ואף יותר. ייצור עוגן הוא תהליך פשוט בהרבה: יציקה או ריתוך של פלדה, עם פחות דרישות הנדסיות. מחיר עוגן לאונייה גדולה הוא עשיריות מהעלות של מדחף.        ⚓    

לסיום

המדחף הוא רכיב חיוני שמייצר את התנועה, ולכן עליו לעמוד בדרישות דיוק ובטיחות גבוהות מאוד. העוגן, על אף חשיבותו, הוא רכיב סטטי ללא חלקים נעים או דרישות אווירודינמיות והידרודינמיות מורכבות. לכן, המדחף הוא רכיב יקר בהרבה – גם מבחינת חומר הגלם, גם מבחינת תהליך הייצור, וגם מבחינת הערך ההנדסי שלו. אזי, אם מחפשים סמל שמייצג קדמה, ערך טכנולוגי ותנועה – המדחף בהחלט גובר על העוגן.