תולדות צי הסוחר הישראלי

ההיסטוריה של הספנות הישראלית ארוכה וקשורה קשר אמיץ לתולדות מדינת ישראל. עם הכרזת של הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח 14 במאי 1948, בימים של קום המדינה הכל היה חדש, כשהחליטו להקים צי סוחר היה צריך להתחיל מהיסוד. מקימי צי הסוחר ידעו שהם חלוצים, בנמלים ובאוניות, כבשו  את נתיבי הים לישראל. לאונייה הראשונה של צי הסוחר הישראלי קראו האונייה העברית הראשונה, הונף בה דגל ישראל ודגל צי הסוחר הישראלי. בשנים הראשונות עסקו האוניות של צי הסוחר בעיקר בהבאת עולים חדשים. לא פחות חשוב, היה צריך להוביל סחורות ארצה, מנמלים רחוקים באירופה, אפריקה, אסיה ואמריקה. אוניות צי הסוחר הביאו ארצה סחורות חשובות והובילו את היצוא הישראלי  לארצות הים הרחוקות. חשוב מכל, הן קיימו את הקשר הימי גם בזמן מלחמה והביאו אספקה חיונית, נשק ותחמושת כאשר אוניות זרות נמנעו מלהגיע לישראל. צי הסוחר הלך וגדל, אוניות חדשות נבנו בגרמניה כחלק מהסכם השילומים שנועד לפצות את העם היהודי על הרכוש שנשדד בתקופת השואה. בשנות המדינה הראשונות היו אוניות צי הסוחר המניפות דגל ישראל אחד מסמלי הריבונות  הבולטים והחשובים ביותר, וצוותי האוניות היו מודעים היטב לסמליות הגלומה בהנפת הדגל. אוניות צי הסוחר המניפות את דגל ישראל הגיעו לעשרות נמלים ועוררו התרגשות ושמחה בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם. בתחילה היה חוסר בקציני-ים ולכן הועסקו הרבה זרים יחד עם גרעין ימאים וקצינים יהודים ישראלים. מאות זרמו להכשרה ימית ולבתי ספר ימיים בארץ להכשרה לצי הסוחר הישראלי וגם לחיל הים באותה תקופה. חברת הספנות הלאומית "צים" התפתחה עם השנים ונהפכה לחברת ספנות בין לאומית מתקדמת. לאחר כשישים שנים מקום המדינה, ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של חברותיה ובמסגרת זו נמכרה "צים" בשנת 2004 ובכך הסתיים הקשר ההדוק למדינה, פרק ארוך ומפואר בהיסטוריה של עם ישראל.

התפתחות צי הסוחר

התפתחות הצי הישראלי הושפע במידה רבה בגלל מצבה הגיאופוליטי של המדינה ומגורמים מדיניים. התלות המוחלטת של כלכלה בסחר חוץ בדרך הים, קשרי המסחר שהיא מנהלת ברחבי תבל וטיב משאבי האנוש שלה – היו תנאי טובים להתפתחות ספנות לאומית גדולה ביחס לגודל המשק של המדינה. הוכשרו אלפי ימאים מעולים ונרכש ניסיון בניהול ספנות בין לאומית. דגל ישראל התנופף על פני שבעת הימים וזכה למוניטין בקהילת הספנות ברחבי העולם.

נקודות להתפתחות צי הסוחר הישראלי:

•  חששן של מדינות וצי כלי השיט שלהן להגיע לאזור המלחמה במימי ישראל, הכתיב כורח מציאות להקמת "צי סוחר ישראלי".
•  החרם הערבי אילץ חברות ספנות זרות להפסיק לחלוטין או לצמצם פקידת אניותיהן בנמלי ישראל. צי הסוחר יצא מכך נשכר.
• חסימת תעלת סואץ לאחר מערכת סיני תרמה להתפתחותו של נמל אילת.
• כיתורה היבשתי של המדינה, המדינות הערביות חוסמות את גבולותיה היבשתיים של המדינה ועל הספינות לייבא את  הצרכים החיוניים למדינה ולייצא את תוצרתה.
• פיתוח כתוצאה מהבאת עולים ארצה.
• השילומים מגרמניה, באמצעות השילומים מגרמניה, רכשו בשנות החמישים חברות הספנות הישראליות אוניות חדישות מגרמניה. רכש של 49 אוניות קונבנציונליות במסגרת הסכם-השילומים היווה תשתית איתנה לצי הסוחר הלאומי.
• הנחת צינור הנפט מאילת לאשקלון. תור הזהב של צי מכליות הענק, אשר בא לשרת את קו צינור הנפט, שנבנה בשותפות עם השאח הפרסי בעקבות מלחמת ששת הימים כתחליף לתעלת סואץ. בעקבות המהפכה באירן וניתוק קשריה עם מדינת ישראל נעלם צי המכליות הישראליות.
• חוצפה ישראלית, לאורך כל התקופה הרצון החזק להצלחה היה תמיד לעזר בפני אנשי הספנות בארץ ומנהיגי המדינה.

חברות הספנות הישראליות

צים, שירותי ספנות משולבים בע"מ: בבעלות/שליטה של חברת צים 8 אוניות. כל האוניות בבעלות/שליטה בלעדית של צים הם אוניות מכולה. 3 אוניות נושאות דגל ישראל. צים גם מפעילה אוניות בחכירה לטווחי זמן שונים. בנוסף צים מספקת ללקוחותיה שירותים  לוגיסטיים הקשורים להובלה הימית.

חברת אקס.טי. ספנות: ישנם 12 אוניות. 9 אוניות מכולה, 2 אוניות צובר פחם ומכלית אחת. 2 אוניות נושאות דגל ישראל.

חברות אחרות : 7 אוניות מטען כללי, 4 מכליות ,  3 אוניות צובר. 2 אוניות בדגל ישראל.

כוח אדם ימי

עלויות השכר הגבוהות של קצינים וימאים במדינות הימיות המפותחות יצרו היצע גדול של ימאים מארצות העולם השלישי וממזרח אירופה, שעלותם לחברות הספנות הייתה נמוכה בהרבה מעלותם של ימאים מארצות מפותחות. כתוצאה מכך, ועל מנת להקטין את הוצאות התפעול של אוניותיהן העבירו חברות ספנות לאומיות חלק גדול מהאוניות בבעלותן לרישום בדגלי נוחות. כך נהגו גם חברות הספנות הישראליות ובנוסף היו גם סיבות פוליטיות ומדיניות.

ממשלות ישראל קיבלו בשנים האחרונות החלטות באשר לרפורמה בענף הספנות הישראלי ובכלל זה סיוע כספי לחברות הספנות הישראליות במטרה לשמור על קיומו של צי סוחר ישראלי ולטפח כ"א ימי לאומי תוך צמצום תלות מוחלטת בכ"א זר. הכוונה הייתה למנוע את בריחת צי הסוחר מהמדינה מסיבות כלכליות ושמירה על מספר אוניות בשליטה ישראלית וכ"א ימי ישראלי.

במסגרת הרפורמה בספנות הישראלית כפי שגובשה פעל משרד התחבורה לקידום הסכם עבודה קיבוצי דור ב' המפחית את עלות קציני הים למעסיק ב-20%. החלטת הממשלה משנת 1996 אפשרה להפחית את מספר אנשי הצוות הישראלים ל-10 קצינים ודרוגים מתוך כ-20 אנשי צוות באוניה וסיוע ממשלתי של 35 מיליון ₪ לשנה במשך שנתיים. מהלך זה הפחית את עלויות הצוות לחברות הספנות. בשנת 199 העבירה הממשלה סיוע נוסף של 20 מיליון ₪ לשנה למשך 4 שנים לחברות הספנות, במקביל חלה חובת איוש האוניות בקציני ים בלבד והתניית הסיוע הממשלתי בהתייעלות קציני הים והפחתת עלויות למעסיק במסגרת הסכם העבודה הקיבוצי דור ב' בין איגוד קציני הים לחברות ספנות. בשנת 2013 התקבלה החלטת ממשלה שמבטיחה סיוע לספנות הישראלית עד שנת 2016. חברות הספנות הישראליות המעסיקות קצינים וצוערים ישראלים על אדניותיהם נהנו מסיוע זה. בנוסף שונו תקנות מס הכנסה והועלה שיעור הפחת לאוניות ולמכולות לשנה.

מצבת ימאים פעילים בצי הסוחר

שנתון סטטיסט בנושאי ספנות ונמלים
רשמית שנתון סטטיסטי להורדה משנת 2007

אנייה בבעלות ובשליטה ישראלית:

אנייה בדגל ישראל – לפי חוק הספנות, כלי שיט תש"ך-1960.
אנייה בשליטה ישראלית – לפי חוק הספנות, כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי תשס"ה – 2005.

רישום אוניות ישראליות