סיפור העניבה לאונייה
קצין סיפון שלישי, טס לאחד מנמלי דרום אמריקה כדי להצטרף לאונייה "ימה", שהגעתה התעכבה בשבוע. סוכן האונייה שיכן את הקצין במלון קטן, בעיירה הסמוכה לנמל, בהמתנה לבואה. כשהגיעה האונייה, וכבש המדרגות הורד לרציף, עלה עליו מיודענו הקצין השלישי, והחל עושה דרכו במעלה הכבש, לעבר הדלת הפונה אל פנים המגורים, שבסיפון הראשי. מספר אנשי צוות שעמדו בקרבת הכבש (מדרגות העולות לאונייה מהרציף), הופתעו לראות את הקצין לבוש במיטב בגדיו, חיוך מרוח על פניו וכולו מקרין חגיגיות. אבל מה שמשך את תשומת הלב, הייתה העניבה בצבע בורדו. ההופעה היוצאת דופן והבלתי שגרתית, העלתה סימני שאלה בעיני הנאספים סביבו, מה גם ששום חג לא נראה באופק. אחד מהם לא התאפק, ושאל בתמיהה את הקצין לפשר ההופעה והעניבה. הקצין הסביר בהתלהבות, "זו עניבה מיוחדת ויקרה, עלתה לי 1,000 דולר". תשובתו העלתה גיחוך בפניהם של המתקהלים. שוב נשאל בחיוך, כיצד יתכן שקנה עניבה כל-כך יקרה, בעיירה נידחת ושכוחת אל, בדרום אמריקה.
"ובכן", הסביר להם בחיוך, "הכרתי בחורה חמודה ויפהפייה בעיירה הקטנה הזאת. סוכן האונייה נתן לי מפרעה על חשבון המשכורת, בסך 1,000 דולר. כל הכסף הזה נעלם כלא היה לאחר הבילויים איתה. הבוקר, לפני שיצאתי מהעיירה לאונייה, קיבלתי ממנה במתנה את עניבת הבורדו שאתם רואים. מה שגרם לי לצחוק כל הדרך מהעיירה אונייה, על כיס המכנסיים הריק ועל עניבת 1,000 הדולר".
כתב שמעון אוזן, פורסם, בספר "ימאים מספרים" של צבי לזר, ינואר 2016, עמוד 254
