צי הסוחר הישראלי
קציני הים

איגוד הקצינים

איגוד קציני הים בישראל

  איגוד קציני הים הינו הסתדרות מקצועית ארצית אשר מטפלת בקציני הים המועסקים באוניות סוחר ישראליות ובקצינים המועסקים בשלוחות חוף – במקצועות שדרישת התפקיד מחייבת ידע וניסיון ימי. 

האיגוד משמש כנציג ארגון התובלה הבינלאומי ITF ובמסגרתו מטפל בימאים זרים הפוקדים את נמלי ישראל, בכל הקשור לאבטחת זכויות עפ"י תנאי ההעסקה, ומתוקף האמנות בינלאומיות ILO, IMO.
תנאי העסקה של כלל חברי האיגוד מוסדרים במסגרת הסכמים קיבוציים מיוחדים ושונים עבור כל סקטור.
בין חברי האיגוד נמנים: קציני צי סוחר ישראלים המועסקים באוניות סוחר ישראליות ; נתבים בנמלי ישראל – חיפה, חדרה, אשדוד, אשקלון ואילת – הסכם קיבוצי מיוחד; מפקחים ימיים – רבי-חובלים וקציני מכונה ראשיים, בעלי רקע ימי, המשמשים אחראים מטעם המדינה על מנגנוני הפיקוח בכלי שיט ובנמלים; מפקחים ימיים המועסקים בשלוחות חוף של צים; קציני גוררות המועסקים בחברת נמל אשדוד וחברת נמל אילת וקציני ועובדי הגוררות והסירות בנמל חדרה.

סמל מדים קציני צי הסוחר הישראלי

איגוד הימאים מנהל היום מו"מ להסדרת תנאי העסקתם של עובדי התצפית בנמל אשדוד שעיסוקם מחייב ידע וניסיון ימי, ממעמד של הסכם אישי לקיבוצי. כמו כן, מו"מ להסדרת תנאי העסקה של קציני הגוררות בנמל אשקלון, ממעמד חוזה אישי לקיבוצי. והסכם שכר ושימור תנאי העסקה עבור מפקחים ימיים.

בשנים האחרונות, מידי שנה מתמעטים הקצינים הישראלים הפעילים באוניות צי הסוחר. בשנת 1965 היו 3143 קצינים, כיום בשנת 2022 ישנם רק 86 קצינים ישראלים פעילים בצי הסוחר הישראלי.

 יו"ר איגוד קציני הים בישראל היום הוא קצין מכונות ראשי אבי לוי.

סימני דרגה, תחומי אחריות

צוות אונייה מורכב מבעלי תפקידים שונים בשלוש מחלקות. מחלקת סיפון שאחראית  על ניווט האונייה, מחלקת מכונה שאחראית  על הנעת האונייה ומחלקת משק שאחראית על שירותי המלון באונייה.

מבנה הירארכי של צוות אוניית סוחר

 

רב-חובל, Captain – מנהל ומפקד, קברניט האונייה שעליו מוטלת האחריות הכללית לגבי כל מה שקורה באונייה כנציג בעלי האונייה על פי חוק. תחומי אחריות: ניווט האונייה, טיפול בבעיות צוות, טיפול ברשויות חוף, טעינה ופריקת מטען, בטיחות השייט, תקשורת בין האונייה והחוף בשגרה ובחירום, אחריות רפואית על הצוות, במצבי חירום הוא המחליט והפוסק האחרון.

 

קצין מכונות ראשי, Chief Engineer – אחראי בפני רב החובל להנעת האונייה. מנהל את כל העניינים הטכניים באונייה. תחומי אחריות: תפעול ואחזקת כל מערכות ההנעה, מערכות קירור, חשמל ואלקטרוניקה באונייה, אספקת דלק, שמן ומים, אספקה טכנית ואחרת, תיקון כל התקלות, דיווח חוף -אנייה בעניינים טכניים, במצבי חירום הוא המחליט בכל העניינים הטכניים באונייה.

 

קצין מכונות ראשון, First Engineer – סגן של קצין המכונות הראשי, אחראי מחלקת מכונה, ממלא מקומו של קצין המכונות הראשי בעת הצורך. תחומי אחריות: מחזיק משמרת חדר מכונות לא מאויש אחת לשלושה ימים, אחראי על פעילות שוטפת בחדר מכונות ובאונייה בעניינים טכניים, תפעול, ביצוע אחזקה ותיקון כל המערכות המכניות באונייה. מחסנים חלקי חילוף ואספקה, כלים באונייה, בטיחות במכונה.

 

חובל ראשון, Chief Mate, סגנו של רב החובל, אחראי מחלקת סיפון, ממלא מקומו של רב החובל בעת הצורך. תחומי אחריות: מחזיק משמרת ים 08-04 בגשר, פיקוח פריקת וטעינת מטען, אחראי עמדות התקשרות, אחראי בחרטום, יציבות האונייה, קצין הבטיחות באונייה, עבודות סיפון, עבודת הטבח והמלצרים וכן אספקת מזון.

הקצינים הבכירים באונייה

קצין מכונות שני, Engineer Second,  תחומי אחריות: מחזיק משמרת חדר מכונות לא מאויש אחת לשלושה ימים, תפעול, תיקון וביצוע עבודות אחזקה שוטפות במכונות האונייה.

קצין חשמל, Electrician, תחומי אחריות: אחזקה, טיפול, ותיקון כל מערכות החשמל והאלקטרוניות באונייה מערכות מכולות קירור, טיפול מול רשויות בנמלים והחזקת חנות האונייה.

חובל שני, Second Mate, תחומי אחריות: מחזיק משמרת ים 04-00 בגשר, בעמדות התקשרות בירכתים, הידקן ותיקון מפות וספרות ניווט, טיפול שוטף בבעיות רפואיות של אנשי הצוות.

קצין מכונות שלישי, Engineer Third, תחומי אחריות: מחזיק משמרת חדר מכונות לא מאויש אחת לשלושה ימים, תפעול, תיקון וביצוע עבודות אחזקה במכונות האונייה, אחראי על ציוד הבטיחות באונייה.

חובל שלישי Third Mate, תחומי אחריות: מחזיק משמרת ים 12-08 בגשר, בעמדות התקשרות בגשר, אחראי על בדיקה, טיפול ואחזקת ציוד הבטיחות וההצלה באונייה.

רב תפעולן, תחומי אחריות: אחראי על התפעולנים, השגחה, חלוקת עבודה ומשמרות.
תפעולן, תחומי אחריות: מחזיק משמרות ים בגשר, בעמדות התקשרות בחרטום ובירכתים, משמש כעזר לקצינים בעבודות השוטפות בסיפון ובמכונה.

קדט Cadet, הינו מתלמד לקצונה במחלקת סיפון או במחלקת מכונה.

אנשי צוות הים בישראל מוכשרים במכון הלימודים של הרשות לחינוך והכשרה ימית בעכו. הרשות
הוקמה על ידי ממשלת ישראל וחברות הספנות הישראליות על-מנת להכשיר צוערים וקצינים
ישראליים לצי הסוחר. מאז הקמתה, הרשות מהווה גוף בלעדי המכשיר צעירים/ות לאחר שרותם
הצבאי לתפקידי קצונה בצי הסוחר הישראלי, בכל המחלקות ולכל הדרגות הקיימות בצי הסוחר.

כוח אדם ימי

עלויות השכר הגבוהות של קצינים וימאים במדינות הימיות המפותחות יצרו היצע גדול של ימאים מארצות העולם השלישי וממזרח אירופה, שעלותם לחברות הספנות הייתה נמוכה בהרבה מעלותם של ימאים מארצות מפותחות. כתוצאה מכך, ועל מנת להקטין את הוצאות התפעול של אוניותיהן העבירו חברות ספנות לאומיות חלק גדול מהאוניות בבעלותן לרישום בדגלי נוחות. כך נהגו גם חברות הספנות הישראליות ובנוסף היו גם סיבות פוליטיות ומדיניות.

ממשלות ישראל קיבלו בשנים האחרונות החלטות באשר לרפורמה בענף הספנות הישראלי ובכלל זה סיוע כספי לחברות הספנות הישראליות במטרה לשמור על קיומו של צי סוחר ישראלי ולטפח כ"א ימי לאומי תוך צמצום תלות מוחלטת בכ"א זר. הכוונה הייתה למנוע את בריחת צי הסוחר מהמדינה מסיבות כלכליות ושמירה על מספר אוניות בשליטה ישראלית וכ"א ימי ישראלי.

במסגרת הרפורמה בספנות הישראלית כפי שגובשה פעל משרד התחבורה לקידום הסכם עבודה קיבוצי דור ב' המפחית את עלות קציני הים למעסיק ב-20%. החלטת הממשלה משנת 1996 אפשרה להפחית את מספר אנשי הצוות הישראלים ל-10 קצינים ודרוגים מתוך כ-20 אנשי צוות באוניה וסיוע ממשלתי של 35 מיליון ₪ לשנה במשך שנתיים. מהלך זה הפחית את עלויות הצוות לחברות הספנות. בשנת 1999 העבירה הממשלה סיוע נוסף של 20 מיליון ₪ לשנה למשך 4 שנים לחברות הספנות, במקביל חלה חובת איוש האוניות בקציני ים בלבד והתניית הסיוע הממשלתי בהתייעלות קציני הים והפחתת עלויות למעסיק במסגרת הסכם העבודה הקיבוצי דור ב' בין איגוד קציני הים לחברות ספנות. בשנת 2013 התקבלה החלטת ממשלה שמבטיחה סיוע לספנות הישראלית עד שנת 2016. חברות הספנות הישראליות המעסיקות קצינים וצוערים ישראלים על אוניותיהם נהנו מסיוע זה. בנוסף שונו תקנות מס הכנסה והועלה שיעור הפחת לאוניות ולמכולות לשנה.

מצבת ימאים פעילים בצי הסוחר

אנייה בבעלות ובשליטה ישראלית:

אנייה בדגל ישראל – לפי חוק הספנות, כלי שיט תש"ך-1960.
אנייה בשליטה ישראלית – לפי חוק הספנות, כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי תשס"ה – 2005.

 שנתון סטטיסט בנושאי ספנות ונמלים
רשמית שנתון סטטיסטי להורדה משנת 2007

 

השביתות הגדולות

שביתת הימאים 1951

ב-12 בנובמבר 1951, ימאי צי הסוחר מכריזים על סכסוך עבודה. בשנה זו  פרץ המאבק החריף הראשון להטבת תנאי עבודתם ושכרם של הימאים, ובהמשכו עמדו המתמרדים על זכותם להתארגן כאיגוד מקצועי נפרד. הימאים אינם נשמעים להוראות מועצת פועלי חיפה. מתפטרים ממקומות עבודתם, וכשהם מוחלפים על-ידי ימאים זרים, משביתים את האוניות. הדבר גורר תגרות, המשטרה מתערבת ומורידה בכוח ימאים שובתים מהאוניות. הממשלה וההסתדרות מתנגדות למעשי הימאים. השביתה נמשכת למעלה מחודש. לבסוף ה"מרד" הקשוח דוכא והביא לפרישתם של ימאים רבים, בעלי מוטיבציה וחזון לבניית צי ישראלי לאומי מעולה.

השביתה הגדולה 1978

בשנת 1978 בתקופת משבר הספנות העולמי פרצה שביתה גדולה בצי הסוחר. סכסוכי העבודה בין איגודי הימאים לחברות הספנות ובראשם חברת הספנות הלאומית "צים" נמשכו. המעבר המהיר יחסית מן האוניות הקונבנציונליות לאוניות המתוחכמות גרם לזעזועים בסדרי העבודה באוניות. שינוים מהפכניים אלה פגעו לא מעט בתפקודן התקין של האוניות, פגיעה שהתבטאה בהפרות משמעת ובעיצומים. מטבע הדברים היחסים בין איגוד הימאים הדירוגים לבין איגוד קציני הים היו עכורים ומתוחים מאוד. השביתה הגדולה שאיימה להרוס את הצי, נמשכה 79 יום (19/1/1978 עד 7/4/1978) והקיפה את כל חברות הספנות. על סף השביתה  חברת "צים" הבטיחה "עימות טוטאלי" והודיעה שכל אנייה שתפרוץ בה שביתה פראית תוצא מהשרות ותישקל מכירתה. בסיום השביתה הארוכה נחתמו הסדרים, אשר הבטיחו שקט תעשייתי לתקופה ארוכה. נוהלי העבודה, נורמות ההתנהגות בצי ודירוג השכר בין אנשי הצוות באוניות השתנו. שני הצדדים מחליטים על הקמת מנגנונים לטיפול בסכסוכי עבודה. ההישג נרשם לזכות שני הצדדים, דבר שאפשר להמשיך ולפעול יחדיו. מאז נכנס ענף הספנות בארץ לעידן של רגיעה ביחסי העבודה.

השביתות והסכסוכים בשנות השבעים הסוערות

  • 17 עד 24 אוקטובר 1979 – דירוגים – "לגוס סטר" – תביעות שכר.
  • 26 עד 28 אוגוסט 1978 –  קצינים – "איירין" – העסקת זרים.
  • 16 לחודש יולי 1978 – דירוגים – "הר סיני" – נגד העסקת זרים.
  • 18 עד 29 אפריל 1978 – קצינים – "איירין" – העסקת זרים.
  • 27 עד 29 דצמבר 1977 – דירוגים – "יסמין" – חילוקי דעות של מנהל הצוות.
  • 9 עד 12 דצמבר 1977 – דירוגים – "דליה" – תוספת שכר.
  • 11 עד 14 נובמבר 1977 – קצינים – 10 אוניות בנמלי הארץ – נגד העסקת זרים.
  • 13 לחודש דצמבר 1977 – קצינים – נגד העסקת זרים.
  • 28 עד 29 נובמבר 1977 – דירוגים –  "דליה" – תוספת שכר.
  • 20 לחודש ספטמבר 1977 – דירוגים – "הר כרמל" – העסקת זרים.
  • 4 עד 6 ספטמבר 1977 – קצינים – 10 אוניות בנמלי הארץ –  הימנעות מעבודה שעות נוספות.
  • 24 עד 31 אוגוסט 1977 – קצינים – 10 אוניות בנמלי הארץ –  סקציות על רקע תביעות שכר.
  • 13 לחודש יולי 1977 – דירוגים – "גולדמון" – סכסוך בין רב חובל מפקח אונייה.
  • 20 לחודש יולי 1977 – דירוגים – "גולדמון" – סכסוך בין רב חובל מפקח אונייה.
  • 21 לחודש יולי 1977 – דירוגים – "אלון" – תביעות להורדת ימאי.
  • 3 לחודש יולי 1977 – דירוגים – "ליברטי" – נקיטת סנקציות לתמיכה בסכסוך ב"גולדמון".
  • 27 לחודש יוני 1977 – דירוגים – "יפו" – תוספת שכר.
  • 17 עד 20 יוני 1977 – דירוגים – "חביבה" – תביעה לפיטורי ימאי שפגע ברב חובל האונייה.
  • 17 עד 19 יוני 1977 – דירוגים – "צים גנואה" – תנאי מגורים.
  • 27 לחודש אפריל 1977 – דירוגים – "ריבקה" – העסקת זרים.
  • 7 עד 28 אפריל  1977 – קצינים – שביתה כללית 22 אוניות – תביעות שכר.
  • 3 עד 5 אפריל 1977 – קצינים – "ויאק" – העסקת זרים.
  • 22 לחודש מרס 1977 – שביתה כללית של כל הפועלים בשלושה נמלים. הופסקה על ידי צווי ריתוק מהממשלה.
  • 14 לחודש מרס 1977 – דירוגים – "ג'נבו פיוניר" – העסקת זרים.
  • 20 לחודש פברואר 1977 – קצינים – "גולד-מון" – סכסוך בין רב מלחים משה לוי לבין פיקוד האונייה, נגרם עיכוב בהפלגה.
  • 25 עד 16 פברואר 1977 – קצינים – שלש מכליות (טרנסאסיאתיק) – העסקת צוותים זרים.
  • 3 עד 6 פברואר 1977 – קצינים – 7 אוניות בנמלי הארץ – תוספת שכר.
  • 6 לחודש ינואר 1977 – קצינים – דרישות להשוות שכר המפקחים הימיים לשכר רבי חובלים בחוף.
  • 5 לחודש ינואר 1977 – קצינים "נרקיס", "לילך" – שביתת נתבים ומפקחים ימיים במשרד התחבורה, השוואת שכרים למפקחים חברות הספנות.

 

חוברת ריכוז העתקי מסמכים של הנהלת צים מתקופת השביתה 1978.

 

היסטוריה בתמונות

     

 

 

באמצע, ק.מ.ר דוד ברומנד מצדיע לדגל צי הסוחר הישראלי המוחלף בדגל נוחות

 

בניין האיגוד הארצי לקציני ים בחיפה

אהבתם? שתפו מאמר זה!