הימאים במלחמת תרבויות

ים רוגע

אונייה, כמו כל כלי תחבורה, מתיישנת, ועם חלוף הזמן מתחדשת. במילים אחרות, מחליפים את האונייה הישנה באונייה חדשה. גם בתעשיית האוניות, כמו במכוניות, יש יצרנים שונים שמתחרים ביניהם. אמנם צורתן החיצונית של כל האוניות דומה מאוד, אך לא כך הדבר בתוך המגורים של הימאים.

בכל אונייה מפליגים וחיים ימאים המתפעלים אותה בכל מסעותיה בימים. כידוע, הימאי אינו מפליג באונייה באופן קבוע. בכל פעם שהוא מחליף אונייה, בימים הראשונים של שירותו, הוא נתקל במעין מכשולים שונים שנובעים מהשוני בין האוניות: למשל כיוון פתיחת הדלתות – בדחיפה או במשיכה; מתח קפיצי סגירת הדלתות; גובה המעקים ברצפה; מיקום הקבינה וכדומה. אבל לא על אלו אכתוב כאן.

בדקתי ומצאתי שישנם דברים באונייה שהם לא בגדר השכלול האחרון שנמצא בשוק (State of the art) או דברים שמזמין המוצר רצה שכך יהיו. כאן, באונייה החדשה שאני מפליג עליה, כל מנעולי הדלתות פועלים הפוך. כדי לפתוח את מנעולי הדלתות, צריך להכניס את המפתח למנעול כשהחלק הישר של המפתח למטה ולא למעלה (180 מעלות ממה שרגיל) ולסובב את המפתח עם כיוון השעון ולא נגד כיוון השעון, כמו כל מנעול במקומותינו. כדי לסגור את מנעולי הדלתות באונייה צריך לסובב את המפתח נגד כיוון השעון. בקיצור, מפתח הפוך, פתיחה – סגירה, סגירה – פתיחה. "שיטה טובה לשמור על הרכוש בפני גנבים".

קשה לתאר במילים את ההלם שעובר על כל אחד כאשר הוא מתחיל לחיות את השינוי. דימינו לעצמכם, זה כמו ששעון הזמן מסתובב הפוך וצריך להתרגל. אבל מילא מנעולים! מכירים את הברזים שבכיורים המופעלים על ידי ידית מנוף קטנה כמו בכל בית? כדי לפתוח את ברז המים מרימים את הידית למעלה, ולהיפך כדי לסגור. כאן, נכון ניחשתם, זה הפוך – כדי להזרים מים צריך להוריד את ידית הברז. הברז סגור כשהידית למעלה. כל הברזים במגורים פועלים הפוך, כמו השעון הדמיוני שלנו. תנסו פעם לשחק בבית עם ברז הכיור במקלחת ותבינו.

רוצים עוד הבדלים הקשורים לתרבות עם מסרים הראויים לציון? הנה, כל הווילונות באונייה מעוטרים בחלקם העליון בעוד בד וילון עם קיפולים צפופים לקישוט, כמו דנטליים כאלה. כל הווילונות! גם אלו שבגשר האונייה. בהחלט מושך את העין של כל מבקר כאן. המקרר אצלנו בבית מחולק לשלשה חלקים עיקריים: חלק ההקפאה, חלק החלבי, בחלק העיול של המקרר ואזור הירקות, בחלק התחתון. באוניות נהוג חדר קירור בשרי, חדר חלבי וחדר ירקות. כאן באונייה היה חדר הקפאה בשרי, חדר הקפאה לדגים וחדר ירקות. דבר שנובע מהרגלי האכילה במדינה שבנתה את האונייה. באונייה פתרו את השוני, העלו את טמפרטורת חדר הדגים והפכו אותו לחדר חלבי כמקובל במקומותינו.

ישנם עוד שינויים באונייה, אף שקשה לי לשייך אותם לתרבות מסוימת, אולי הם כפי שצינתי, שכלולים טכנולוגים חדשים של הזמן. ב"מלחמת התרבות" הזו, כל אחד מנסה למכור את סחורתו ובזה לשכנע את הצד השני שהשיטה שלו טובה יותר. אנו הימאים העוברים מאונייה אחת לאונייה אחרת מרגישים היטב את ההבדלים המשמעותיים בין מזרח למערב. כיום מבחינת ציוות האוניות בעולם אפשר בהחלט את הגלובליזציה, צוות האוניות יותר עולמי ופחות לאומי. אבל מבחינת מבנה המגורים של האונייה והציוד שבהן, על פי מה שאני חווה, קשה לומר שמגמת הגלובליזציה מתרחשת כאן.

משאלתי כאיש-ים  – שבעתיד, כמו שיש אמנה בין-לאומית על כל נושא חשוב בספנות, תהיה גם איזו אמנה בין-לאומית שתדאג לעשות קצת סדר לימאים באוניות. כי הימאי הוא זה שאמור בסופו של דבר, לשמור על כל האמנות החשובות האחרות.

אסיים בנימה אישית שאולי תסתור מעט את רוח הדברים שכתבתי. לאחר שירות של שתי קדנציות באונייה, התחלתי להכיר דברים שונים מאלה שהורגלתי בהם, בתרבות מערבית, בחיי היום יום. אני ממש מתחיל לבב את השינוי !

כתב קצין מכונות ראשון שמעון אוזן. פורסם מגזין צים, גיליון 73, אפריל 2006 עמוד 27 – 28

אלבום במדיה – תמונות המגורים של האונייה צים וירג'יניה