רב-חובל אדמונד שגי
רב חובל אדמונד שגי, זקן ימאי ישראל והאיש שכל חייו עברו עליו בים הלך לעולמו ב- 14-4-1978. הוא נולד בהונגריה ב-1894 ועוד בהיותו עלם צעיר נמשך בכל נימי ליבו לים ולאוניות.
ב-1912 סיים את בית הספר הימי בהיותו בן 18 ונתקבל לאונייה הונגרית שהפליגה בקווי אמריקה, אירופה והים השחור. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת כקצין במשחתת הצי האוסטרי ובסיומה הוא רכש אונייה בת 5,400 טונות, בה עסק כ-3 שנים בספנות נוד.
בשנים 1934-39 הוא פיקד על אוניות "כרמל" ו"הר ציון" שהביאו עולים ארצה וראה בפעילות זו זכות גדולה. בביקוריו הרבים כבשה ארץ ישראל את ליבו, ובסופו של דבר גם השתקע בחיפה, בשמשו מופת לחבריו הימאים מהונגריה. ב-1935 היה לרב-חובל מספר 1 של ממשלת המנדט ובאותם הימים קיבל בנו אורי תעודת רב-מלחים מספר 1, דבר שהחמיא לו מאוד.
במלחמת העולם השנייה פיקד על אוניות ארץ-ישראליות "סופיה", "עתיד", "עמל", ועוד, שהובילו מטענים כלליים, נשק ותחמושת לצבאות בנות -הברית במצרים, בנגזי ובטוברוק. בשנת 1948 נתקבל לחברת "צים" כרב-חובל של האונייה "נגבה" והוא המשיך להפליג באוניותיה עד פרישתו בגיל 71.
רב-חובל שגי הצטיין תמיד בתפקידיו והופעתו האצילית ומהודרת הקנתה לו יחס של כבוד והישרתה סביבו רוגע וביטחה. הוא הים בין ראשוני החלוצים של הימאות הישראלית, ששימשו סמל ודוגמא לימאים הצעירים והתבלט בדבקותו באהבתו לים.
בנו ונכדו ממשיכים במסורת הימית של משפחתו.
יהי זכרו ברוך!
פורסם במגזין צים, גיליון 17, יולי 1978, עמוד 36.
