חברינו לעבודה מהים ומהחוף
חברינו לעבודה מהים ומהחוף, יפתח רוכל ז"ל. כל מי שהכיר את יפתח מההפלגות באוניות ומעבודתו במחלקת רכש ימי בניהול אוניות במשרד, יעיד על אופיו השקט והנוח, שאוהב את סביבתו.
יפתח הצטרף לראשונה לצים כצוער מכונה באונייה פלי"ם בשנת 1974. בשנת 1994 סיים להפליג כקצין מכונה שני על האונייה "צים קניה". הנה ציטוט מחוות דעת אחרונה, של פיקוד האונייה, על יפתח – "קצין בעל ידע רב, ממושמע, נותן יד לזולת. במצב חירום בהחלט ניתן לסמוך עליו".
בקיץ 2012 יפתח שעבד במשרדי צים, יצא לחופשה שנתית עם משפחתו לאילת ומאז סוף חופשתו, נאבק במחלה קשה.
בהלוויה של יפתח ליוו אותו בדרכו האחרונה מכרים וחברים רבים. לאחר שהרב נשא את התפילה הראשונה, אימו של יפתח, שרקה, בגילה המתקדם, ניגשה לחזית, ובצורה ספונטנית ללא כל הכנה מוקדמת, אמרה בקול רם עם גאווה וחיוך על פניה לעבר כל מכירי יפתח:
"יפתח נולד בקיבוץ האון לחוף הכינרת והים היה לו למקום בילוי. עברנו לאילת ושוב הים היה מוקם מרכזי. יפתח שחה ושט על מזרון ים כשמלוות אותו אזהרותיי: 'תיזהר של תגיע לעקבה עם הרוח הנושבת'. יפתח למד במגמה ימית באילת ועוד לפני הצבא התגייס לצים ושט באוניותיה. בצבא שירת על סטי"ל, ושוב הים אתו. לאחר שירותו בחיל הים חזר לצי הסוחר והפליג באוניות של צים למרחקים. מכל קצוות העולם שיגר הביתה לאילת מכתבים בהם מתוארים מסעותיו הרבים ואהבתו לים. דרך צלחה".
המילים של שרקה אמרו הכל. מילים אשר יישאו את רוח יפתח בפני מכריו לעד למרחקים.
בסוף ההלוויה ניגשתי לאימו של יפתח הייתה מוקפת בני משפחה ללחוץ את ידה ואמרתי לה – "אמא של יפתח, את אישה חזקה מאוד, אני חבר של יפתח מהעבודה בים ובחוף. אני בטוח שיפתח היה רוצה לשמוע בדיוק את הדברים שאמרת עליו היום. הפלגתי עם יפתח כשהוא כתב לכם מכתבים". שרקה מאוד התרגשה והמשיכה להחזיק את ידי.
לבסוף כאשר כולם עזבו ניגשתי לחבק את נורית, אשתו של יפתח שהכרתיה מביקורי את יפתח בבית החולים. אמרתי לנורית ולשתי בנותיה, נוי ושני – תהיו חזקים כמו אימא של יפתח. נורית אמרה בחיוך עצוב מלווה בדמעה – "יפתח היה שתי טיפות מים כמו אימא שלו – תמציתי, יעיל, שקט קצר וקולע…"
יפתח היה מסור למשפחתו, לנו חבריו לעבודה, אבדה דמות שקטה ואוהבת. יהיה זכרו ברוך.
כתב: קצין מכונות ראשי שמעון אוזן, פורסם במגזין צים גיליון 89, אפריל 2014, בעמוד 63.
