השפעת לכידת קבוצה על חוזק השביתה, מבוא
בשנות השבעים ענף הספנות חווה מהמורות קשות וסבל משיבושים קשים בהסדרי העבודה ובסיפוק השירותים ללקוחות כתוצאה ממערכת היחסים המשובשת ששררה בין האיגודים לבין עצמם ובין האיגודים לחברות הספנות. המשבר בספנות העולמית לתקופה זו החריף והעצים את נזקי השיבושים. חוסר המודעות וההתייחסות לצורכי הימאים נתנו אותותיהם בשביתת הימאים בשנת 1978. השביתה החלה ב 19 לינואר 1978 ונסתיימה ב 7 לאפריל, נמשכה 11 שבועות- 79 ימים בסך הכל. שביתה זו הייתה השביתה הארוכה ביותר שידע ענף הספנות ולכן ידועה בכינויה "השביתה הגדולה".
מחקרים ספורים נעשו על שביתה זו, רובם התמקדו בצידן של חברות הספנות- אמדו את הגורמים לשביתה, את נזקיה ואת תוצאותיה. נקודת מבטם של הצד השובת – הימאים והאיגודים המקצועיים המייצגים אותם טרם נישאו על הבמה הראויה לה. העובדה כי השובתים פעלו על רקע המשבר העולמי בענף הספנות וכשנזקי השביתות הקודמות עדין מרחפים באוויר, מעלה את השאלה מה גרם להם לפעול בעיתוי בעייתי שכזה ומהיכן ספגו את כוחם לדבוק במאבק נוקב תקופה כה ממושכת. סביר היה להניח כי דווקא משום שהימאים אינם שוהים באותו מרחב פיסי והתקשורת בניהם ובין מעסיקיהם ונציגיהם באיגוד מועטה ביחס לשובתים בענפים אחרים הם יתקשו לעורר מאבק מקיף, נרחב ומגובש. לכן, מתעוררת השאלה כיצד הצליחו לדבוק במאבקם תקופה כה ארוכה וממושכת?
דווקא משום שקבוצת הימאים מאופיינת בריחוק גיאוגרפי מעמיתיהם למקצוע ומריחוק פיסי מתמיד ממעסיקיהם אינטואיטיבי היה ניתן לשער שהם יתקשו להוביל מהלכים קיצוניים, לפעול נגד נורמות העבודה המוסכמות ואף לסכן את עתידם המקצועי. למרות כל זה, אני משערת כי הסיבה לעמידות בפני האתגרים השונים היא מידת הסולידריות הגבוהה המאפיינת קבוצה זו, בייחוד בזמנים בהם גורלם עומד על הכף. המטרה העומדת לנגד עיניהם, הריכוז הוירטואלי בדמות המאבק ורגשות האמפתיה והתמיכה הפומבית המגיעים מהמזדהים עם הקבוצה ועם מאבקה תחזק אותם ותלכד אותם לפעול בנחישות כנגד המהלכים להפסקת השביתה. לכן, קבוצת שובתים המאופיינת בסולידריות חברתית גבוהה תאופיין בחוזק שביתה ובעמידות ללחצים חיצוניים להפסקתה.
בעבודתי, אספר את סיפור השביתה ואבחן כיצד באו לידי ביטוי הגורמים ללכידות קבוצתית חזקה בזמן הניסיונות לשבירת השביתה תוך בחינת שאלות מרכזיות: כיצד השפיע המבנה המבוזר של ענף הספנות על מהלך השביתה? מה היה כוחם של הימאים הבודדים המפוזרים ברחבי העולם בזמן השביתה? מהו ההסבר הפרטני לעמידותם כנגד מהלכי חברות הספנות והממשלה?
כדי לחקור את שאלת המחקר אסתמך על מקורות מידע רשמיים: ריכוז מסמכים של הנהלת חברת הספנות "צים" מתקופת השביתה, פרסומי המכון לחקר הספנות, ופסקי דין מטעם בית הדין לעבודה. בנוסף, אבסס את העובדות על קטעי עיתונות יומיים, מביטאוני איגוד הימאים, ביטאוני חברת הספנות "צים" וספרים שנכתבו על אותה תקופה. בכדי לקבל נקודת מבט סובייקטיבית של המשתתפים בשביתה נעזרתי באתר האינטרנט- www.seamanphoto.com המיועד לאוכלוסיית הימאים במטרה לאתר אנשי ים שהיו פעילים בזמן השביתה הגדולה. סך הכל רואיינו שלושה אנשי ים (ראה נספחים).
תחילה אציג את הצדדים לשביתה בענף הספנות ומאפייניהם, אתאר את ענף הספנות לאותה תקופה ואת יחסי העבודה המאפיינים אותו. בנוסף, ארכז את הגורמים לליכוד קבוצתי ואתאר כיצד הם באים לידי ביטוי במקצוע הימאות. סיפור השביתה הגדולה מתחלק לארבע תקופות שונות; תקופה ראשונה בה החלה השביתה ומתעצמת לאיטה, התקופה השניה בה השביתה מגיעה לשיאה והמתח גדול, תקופה שלישית מאופיינת בקיפאון במשא ומתן בין הצדדים למאבק ובעיצומי הימאים והתקופה הרביעית והאחרונה בה מגיעים הצדדים לחתימה על הסכם שתוחם את תקופת השביתות הרצופות ומביא לעידן חדש של שקט תעשייתי בענף זה ולבסוף יוצג הדיון והמסקנות.
קריאה נוספת מהעבודה
יחסי העבודה בענף הספנות בשביתה
לכידת קבוצה על חוזק השביתה, סיכום ומסקנות
—————————————–
ראיון עם קצין מכונות ראשי שמעון אוזן
ראיון של קצין מכונות ראשי דבי דוד מפקח אוניות
כתבה שירלי אוזן, ספטמבר 2009, עבודת סיום סמינר – שביתות בהיסטוריה, מרצה פרופ' דוד דה פריז, הפקולטה למדעי החברה, החוג ללימודי העבודה, אוניברסיטת תל אביב. השפעת לכידות הקבוצה על חוזק השביתה – מקרה של שביתת הימאים הגדולה בשנת 1978.
