רב-חובל גרא לוין ז"ל
רב-חובל גרא לוין ז"ל
נולד בישראל ב-1934. בתום לימודיו בבית הספר לקציני-ים גויס לחיל הים. ב-1955 הפליג כקדט על האונייה "אילת". במרוצת השנים התקדם בסולם הדרגות וב-1964 הוסמך כרב-חובל. רב-חובל גרא לוין היה קברניטה של האונייה "מצדה" שטבעה ביום ראשון, ב' באדר ב' תשמ"א – 8/3/1981.
הניח רעייה ושני ילדים. אביו נפטר כשנה לאחר מותו.
לזכר גרא בעלי היקר !
גרא לוין – שם שהטיל מורא – ימאים לא רצו להפליג עמו כי ידעו שהוא דורש. קצינים חששו להיות תחת פיקודו, כי ברור שאצל גרא אין חוכמות. במשרד חששו, כי ידוע היה שגרא אינו ניתן לפשרות…
העבודה, הבטיחות, הניקיון, ההיצמדות לתקנות ולחוקים, היו נר לרגליו…
לא תמיד הייתה העליזות שורה בקבינה שלו, כי תמיד דאג וטיפל בטעון טיפול. כאשר האחרים נפשו והירפו את המתח, הוא עדיין היה עסוק בטרדות הקטנות שאינן סובלות דיחוי לדעתו…
לא מעט ימאים נוכחו לדעת ש"השד אינו נורא כל כך", ואם עושים את המוטל עליהם בלי התחמקויות וללא כחל וסרק, מסתתר תחת השם גרא, חיוך שובה-לב, המון תשומת-לב אישית, היכולת להקשיב, לעזור, לסלוח, לתת מילה טובה והמון המון עידוד…
הצדק היה האור שהדריך אותו – הוא שהביא לו את אותם ויכוחים שכולנו היינו עדים להם, אך גרא לא ויתר וצדקתו הוכחה גם אם היה עליו לשלם על כך בברורים, ויכוחים והרבה עצבים…
אנחנו, משפחתו, סבלנו רבות מכך, כי לנו הקרובים היה ידוע כמה גרא סבל כאשר עוולות כה רבות ראה מסביב וניסה לתקן…
למרות שראש וראשון היה אי-ים, הרי לנו נתן תמיד את תשומת-הלב הראויה והנדרשת, אם במילה (כל החברים ידעו שביום ו' אחה"צ אסור לטלפן אלינו כי אבא צריך להתקשר), במכתב, בעידוד או בשי, בפרח בכל אירוע – יהיה אשר יהיה…שתי חנויות ידועות בחיפה כבר הכירו את הגבר הנמוך והמוצק עם השפם ומקטרת המגיע מדי פעם, משאיר מכתב ברכה ומשלם עבור פרחים, לרוב נדירים ומיוחדים, שיש לשולחם בעוד מספר חודשים, כאשר הוא יהיה אי-שם ומשפחתו כאן…
כל חבריו ידעו כי חג קרב כיוון שגרא זכר לשלוח לכולם מברקים מהדרך… וזאת למרות הריחוק הפיזי והבעיות שסביבו.
גרא, שהיה קשור בים בכל נימי נפשו, לא התנתק מעולם מהים שהיה חלק מחייו ולא רק מקור פרנסתו… אפילו את דירתו בחר כך שנוף כל מפרץ חיפה נשקף ממנה. גם כאשר היה בחופש, ידע בדיוק מה מתרחש ב"אוניתו" וכל הקורות אותה. אנשי מחלקת הים ידעו כאשר מגיע גרא, יש מי יקביל את פניהם, יקשיב להם, יש אצל מי לשבת…
צי הסוחר הישראלי איבד איש מקצוע מעולה למופת. חבריו ומשפחתו איבדו אב, בעל, ידיד ורע מסור שאין דוגמתו, והמדינה הפסידה אזרח ישר, נאמן והגון.
רעייתך אסתר,
ציטוט מתוך חוברת זיכרון של צים – לכ"ד הימאים שנספו באסון טביעתה של האונייה "מצדה", פורסם אפריל 1981.