סלומון אלימלך ז"ל, שהיה כלכלן ראשי של ה"מצדה"
סלומון אלימלך ז"ל, שהיה כלכלן ראשי של ה"מצדה"
נולד במרוקו בשנת 1944 ועלה ארצה ב-1957. החל להפליג ב-81965 באיש משק. שירת ב"מצדה" ככלכל ראשי.
הניח אם, אחיות, ורעייה ובת.
כסמי באשר תהיה ולאן שתלך !
זוכרת אני את יום תשע שנות נישואים שאותו חגגנו בלב ים עם בת-אל בת השנה, שהשלימה את השמחה והפכה אותנו למשפחה ; וביום מאושר מאין כמותו שלחתי לך את איחולנו בצירוף כרטיס שאותו אצטט באוזניכם: "האושר והחדווה שהוספת לחיי, גרמו לי לחשוש שבלעדיך אולי שמי האביב לא יהיו כה תכולים, השמש לא תזרח ולא יפרחו פרחים. טיפות הגשם לא ינצנצו כפנינים ירוקות והרוח לא תנשב ותלחש חלומות וליום שרק לשנינו מיועד רציתי להזכיר לך פרט אחד בלבד. אחר שמילים נאמרו נותרה העובד ש…
הייתה לנו שנה נפלאה ! כן נזכה גם בשנה הבאה. באהבה נינט".
ומשהתאכזר גורלנו, חשתי בנפשי שאולי היה זה רצון האל שדחף את יצרי לאחל לנו ברכה זו ליום הנישואים התשיעי. ולעשירי, לא זכינו. ואכן בכאב הנובע מנבכי לבי, לא אוכל להרבות בכתיבה כי הפחד והחרדה גוברים עלי ביודעי שרק זיכרונות יפים והמון געגועים הותרת בנו.
סמי, גם אם רחוק אתה מאיתנו, ליבך עדיין שרוי בתוכנו והבת יודעת שהלכת והיא עוד מתפללת שתחזור … שאותנו לא שכחת.
רעייתך, בתך ומוקיריך
אתה סוחף אותי כרוח סערה
המים באים עלי כפרץ מים רחב
אתה רודף אותי ברוח סערה
נפשי נשפכת ונמסה מרב יגון
הייסורים המכרסמים את בשרי לא ינוחו גם בלילה.
אתה מסתכל עלי באדישות ואין אתה בא לעזרתי
אתה סוחף אותי כרוח סערה
תביאני שאולה למקום שבות מתאספים כל החיים
זכאי אני לצפות לטובה, והנה אכזבה מרה.
השתתפתי בצערם של סובלים ואומללים
חשוך ועצוב, כמי שאין השמש זורחת לו
ואני צועק על צרתי בתוך הקהל הגדול
ועצמותי יבשו בתוך מי הסערה.
נמנעתי מלחטוא בחשבי, כי יגמול ה' לכל אחד לפי מעשיו
מה הוא החלק שנתן לי האל מלמעלה בגמול צדקתי ?
יודע אתה את צדקת כל מעשי
כי לא השתתפתי במעשי פשע ומרמה.
האם לא נתתי ליתום חלק ממאכלי ?
היתום גדל אצלי כשעוד הייתי צעיר
כמו אצל אביו, טיפלתי בו כאב
נמנעתי מלעשות רעה כי היה עלי הפחד
מן האסון שמביא האל על הרשעים
וירח יקר הולך.
עובד על-ידי אסנת בן-יאיר, לזכרו של אלימלך על-פי ספר איוב ל' לא'
מתוך חוברת זיכרון של צים – לכ"ד הימאים שנספו באסון טביעתה של האונייה "מצדה", פורסם אפריל 1981.